תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמח

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע דף קמח.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר, וְתַמָּן "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא. לְתַתָּא רֶכֶב, רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, בְּרָזָא דְּאִתְּמָר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:


ביאור נופת צופים.

> משה זכה לבחינת "חיה" ובכוחה הוציא את ישראל ממצרים.

וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּלָא זָכָה אֶלָּא לַחַיָּה, אֲבָל סִטְרָא דָּא נָמֵי הֲוָה קָאִים עֲלֵיהּ לְמִפְרַק לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומשה, אף על גב, שלא זכה לקבל את רק את בחינת "חיה", אבל צד זה גם כן עמד עליו לגאול את ישראל. וּבְמַתַּן תּוֹרָה יַתִּיר יותר, וְתַמָּן ושם היה גילוי עליון שנאמר "רֶכֶ"ב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" (תהלים סח, יח) וְאִיהוּ בְּכֹ"ר לְעֵילָא רכ"ב אותיות בְּכֹ"ר שהוא עתיקא הבכור העליון, לְקִבְלֵיהּ רֶכֶב לְתַתָּא, וכנגדו למטה, בבחינה הראשונה מלמטה למעלה שהיא המלכות נקראת רכ"ב, שכל הספירות רוכבות עליה, והיא רוכבת על מרכבותיה. לְעֵילָא בּוּכְרָא דְּכֹלָּא, לְתַתָּא רֶכֶב רְתִיכָא דְּכֹלָּא מָאנָא דְּכֹלָּא. למעלה הוא בכור הכל, שעומד שמעל כולם וכולם נשרשים בו, ולמטה היא רכב, מרכבת הכל, כלי הכל.

> לעתיד לבוא ישוב הכתר להתגלות על ישראל ותשוב העבודה לבכורות.

וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בְּגִין כָּךְ כְּתִיב ובזמן שיצאו ישראל ממצרים והגלתה עליהם הבחינה העליונה, לכן כתוב "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר" (שמות יג, ב) בְּגִין בּוּכְרָא דָּא דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ. בגלל הבכו"ר הזה שהתגלה עליהם, וּפָרַשְׁתָא דָּא אִיהוּ בְּחָכְמָה. ואמנם פרשה זו היא בחכמה מצד שנאמר בה "קדש לי", אֲבָל "כָּל בְּכוֹר" מִסִּטְרָא דְּכֶתֶר עִלָּאָה, אבל, כל בכור הוא מצד הכתר העליון. דְּהָכִי מֹשֶׁה זָכָה לַחַיָּה שכאן זכה משה לקבל את בחינת "חיה", וִיחִידָה קַיְימַת עָלֵהּ, ובחינת "יחידה" עמדה עליו. וּבְזִמְנָא דְּחָאבוּ בְּעֵגֶל אִסְתְּלַק כֶּתֶר וְאִשְׁתְּאַר חָכְמָה וְדָא כֹּהֵן. ובזמן שחטאו בעגל, הסתלק מהם הכתר ונשארה החכמה, וזה סוד הכהן שהוא מצד החכמה, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כֵּיוָן דְּיֶהְדַּר כֶּתֶר לְאִתְגַּלָּאָה, תֶהְדַּר עֲבוֹדָה לִבְכוֹרוֹת. ולעתיד לבוא, כיון שיחזור הכתר להתגלות, תחזור העבודה לבכורות. וְכַמָּה דִּבְסוֹף יוֹמִין דְּמַדְבְּרָא תָּב מֹשֶׁה לְאַכְלְלָא אוֹרָיְתָא בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, וכמו שבסוף ארבעים השנים שהיו במדבר, שב משה וכלל את כל התורה במשנה תורה – ספר דברים, וְאָתִיב יִשְׂרָאֵל עַל אַתְרַיְהוֹן לְעֵילָא, והשיב את ישראל על מקומם למעלה ב"וזאת הברכה", בְּרָזָא דְּאִתְּמָר בסוד שנאמר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", הָכִי בְּפוּרְקָנָא בָּתְרַיְיתָא כך בגאולה האחרונה נאמר "כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא" (ישעיהו נא, ד) וְכֹלָּא יִתְהַדָּר לְאִסְתַּדְּרָא בְּסִידוּרָא שְׁלִים בְּגִילּוּיָא עִלָּאָה דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ. והכל יחזור להסתדר בסידור שלם בגילויים העליונים שיתגלו עליהם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן, אשרי חלקם: