תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תוספתא תקונא חמישאה
(דף קמא ע"ב) בְּרֵאשִׁית, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), אֱלֹהִים מָארֵי דְּדִינָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז), בְּוַדַּאי כְּמָה דִּלְעֵילָא אִתְּמַר "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהלים עה, ח), כַּךְ אִיהוּ צָרִיךְ לְמֶהֱוִי דַיָּינָא לְתַתָּא, לְדָא יַשְׁפִּיל בְּדִינָא וּלְדָא יָרִים, כְּפוּם עוֹבָדוֹי, לְדָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְדָא כְּלַפֵּי גְבוּרָה, אֱמֶת בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי דַּיָּין אֱמֶת, אלהי"ם – הַכִּסֵּ"א בְּחוּשְׁבָּן, דְּתַמָּן י"ה דְּאִיהִי חָכְמָה וּבִינָה, זֶה שְּׁמִי עִם י"ה שְׁסָ"ה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְדָא י"ה מִן אֱלֹהִים, ה' עַל י' נוּקְבָא.
וְכַד דַּיָּין אִיהוּ דָן, צָרִיךְ לְמֶהֱוִי אִיהוּ יָתֵיב וּבַעֲלֵי דִינָא קַיְימִין, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, דְאִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), אִיהוּ יָתֵיב, וְאִינוּן קַיְימִין לְמִתְּבַע דִּינָא, וּבְגִין דְּשָׂטָן יֵעוּל בֵּינַיְיהוּ לְמִתְּבַע חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִינוּן בְּמַטּוּלָא עֲלֵיהּ, עַד דַּהֲוָה דָן לְהוֹן וְדָא אִיהוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", וְעוֹד "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), לְשַׁאֲלָא וּלְמִתְּבַע דִּינָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֹוָה, כַּד נָהִיג עָלְמָא בְּרַחֲמִין, וּמְקַטְרְגִין וְתָבְעִין דִּינָא, וְדָא אִיהוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה". וְתוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְשָׁאֲלִין וְתָבְעִין דִּינָא מִגְּבוּרָה בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, דְקַיְימָא עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְדָא הוּא "עַל יְהֹוָה", עַל דִּמְקָרְבִין דִּינִין קֳדָם גְּבוּרָה אִתְּמַר בְּהוֹן "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", דְּאַף עַל גַּב דְּבְנוֹי אִינוּן יִשְׂרָאֵל לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַעֲבָרָא עַל דִּינָא, דְּאוֹרַיְיתָא בְּדִינָא אִתְיְיהִיבַת, וְאוֹמֵי עֲלָהּ דְּלָא יַעֲבַר עֲלָהּ, וּלְגַבֵּי דִינָא גְּבוּרָה אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחֶסֶד מִימִינָא, וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִשְּׂמָאלָא, וְכָל דִּינִין מֵהַאי אֲתַר תַּלְיָין, וְכָל סְפִירָן כֻּלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ דִינִין גְּבוּרָה וַאֲפִילוּ יְהֹוָה.
דִּינָא קַדְמָאָה חֲדָא אִתְקְרֵי דִין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְאִתְּמַר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג). אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר בְּרִי, הָכָא צָרִיךְ לְחַדְּשָׁא מִלִּין, אִית עֵץ וְאִית עֵץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ, יט), וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְחוֹבָא דְאָדָם אִיהִי נִבְלָתוֹ דְאָדָם קַדְמָאָה דְאִיהִי עֵץ הַחַיִּים, לָא צָרִיךְ לְתַלְיָיא בֵיהּ חוֹבָא דָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דְּמָאן דְּאָכַל מֵעֵץ דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב).
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), עֵץ דְּהָכָא דָא תַלְמִיד חָכָם דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי עֵץ הַחַיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, דְאִיהִי חוֹבָה דְּחָב בְּיוֹמָא לֹא תָלִין עִמֵּיהּ בַּלַּיְלָה, דְמִיָּד יְתוּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, דְוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה.
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דָּא תַּלְמִיד חָכָם, נִבְלָתוֹ דָּא בַּת עַם הָאָרֶץ דְּאִיהִי רִיחֲשָׁא, דְאִם אַנְתְּ תַּלְיָא לָהּ בֵּיהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבְרָתוֹ, וְדָא אִיהוּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" (שם), "כִּי קָבוֹר" הוּא לָהּ אוֹ "תִּקְבְּרֶנּוּ" אִיהִי לֵיהּ. וְאִתְּתָא דָא לַאו אִקְרֵי זִוּוּגָא וְיִחוּדָא דִילֵיהּ, אֶלָּא אִיהִי כְּמַטּוּלָא תַלְיָא עֲלֵיהּ, כְּחִוְיָא קָשִׁיר עַל קְדָלֵיהּ, וּבְגִין דָּא "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (שם), דְּאִיהִי קְלָלָה, דְקַטִּילַת לֵיהּ אוֹ אַיְיתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנִיּוּתָא.
תוספתא תקונא חמישאה
(דף קמא ע"ב) בְּרֵאשִׁית, "כִּי בָאֵשׁ יְהֹוָה נִשְׁפָּט" (ישעיהו סו, טז), אֱלֹהִים מָארֵי דְּדִינָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב, כז), בְּרֵאשִׁית, "כִּי בָאֵשׁ יהו"ה נִשְׁפָּט", אֱלֹהִי"ם – בַּעֲלֵי הַדִּין, וְעָלָיו נֶאֱמַר אֱלֹהִי"ם לֹא תְקַלֵּל, בְּוַדַּאי כְּמָה דִּלְעֵילָא אִתְּמַר "כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים" (תהלים עה, ח), כַּךְ אִיהוּ צָרִיךְ לְמֶהֱוִי דַיָּינָא לְתַתָּא, בְּוַדַּאי כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה כִּי אֱלֹהִי"ם שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, כָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת הַדַּיָּן לְמַטָּה, לְדָא יַשְׁפִּיל בְּדִינָא וּלְדָא יָרִים, כְּפוּם עוֹבָדוֹי, לְדָא מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לְדָא כְּלַפֵּי גְבוּרָה, אֱמֶת בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי דַּיָּין אֱמֶת, אֶת זֶה יַשְׁפִּיל בַּדִּין וְאֶת זֶה יָרִים, כְּפִי מַעֲשָׂיו, לָזֶה מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, לָזֶה כְּלַפֵּי גְבוּרָה, הָאֱמֶת בָּאֶמְצַע, וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא דַּיַּן אֱמֶת. אלהי"ם – הַכִּסֵּ"א בְּחוּשְׁבָּן, דְּתַמָּן י"ה דְּאִיהִי חָכְמָה וּבִינָה, זֶה שְּׁמִי עִם י"ה שְׁסָ"ה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְדָא י"ה מִן אֱלֹהִים, ה' עַל י' נוּקְבָא אֱלֹהִי"ם – הַכִּסֵּ"א בְּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁשָּׁם י"ה שֶׁהִיא חָכְמָה וּבִינָה, זֶה שְּׁמִי עִם י"ה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְזֶה י"ה מִן אֱלֹהִי"ם, ה' עַל י' נְקֵבָה.
וְכַד דַּיָּין אִיהוּ דָן, צָרִיךְ לְמֶהֱוִי אִיהוּ יָתֵיב וּבַעֲלֵי דִינָא קַיְימִין, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, דְאִתְּמַר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), אִיהוּ יָתֵיב, וְאִינוּן קַיְימִין לְמִתְּבַע דִּינָא, וְכָךְ הַדַּיָּן דָּן, צָרִיךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה יוֹשֵׁב וּבַעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִי"ם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, הוּא יוֹשֵׁב, וְהֵם עוֹמְדִים לִתְבֹּעַ דִּין, וּבְגִין דְּשָׂטָן יֵעוּל בֵּינַיְיהוּ לְמִתְּבַע חוֹבֵיהוֹן דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אִינוּן בְּמַטּוּלָא עֲלֵיהּ, עַד דַּהֲוָה דָן לְהוֹן וְדָא אִיהוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׂטָן נִכְנָס בֵּינֵיהֶם לִתְבֹּעַ אֶת חֲטָאֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּמַשָּׂא עָלָיו עַד שֶׁהָיָה דָן אוֹתָם, וְזֶהוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה.
וְעוֹד "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), לְשַׁאֲלָא וּלְמִתְּבַע דִּינָא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֹוָה, כַּד נָהִיג עָלְמָא בְּרַחֲמִין, וּמְקַטְרְגִין וְתָבְעִין דִּינָא, וְדָא אִיהוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה". וְעוֹד לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, לִשְׁאֹל וְלִתְבֹּעַ דִּין אֵצֶל (לִפְנֵי) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁמַּנְהִיג הָעוֹלָם בְּרַחֲמִים, וּמְקַטְרְגִים וְתוֹבְעִים דִּין, וְזֶהוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה. וְתוּ "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", יְהֹוָה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְשָׁאֲלִין וְתָבְעִין דִּינָא מִגְּבוּרָה בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, דְקַיְימָא עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְעוֹד לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, יהו"ה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁשּׁוֹאֲלִים וְתוֹבְעִים דִּין מִגְּבוּרָה, בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁעוֹמֵד עַל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְדָא הוּא "עַל יְהֹוָה", עַל דִּמְקָרְבִין דִּינִין קֳדָם גְּבוּרָה אִתְּמַר בְּהוֹן "לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה", וְזֶהוּ עַל יהו"ה, עַל שֶׁמַּקְרִיבִים הַדִּינִים לִפְנֵי גְבוּרָה נֶאֱמַר בָּהֶם לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה דְּאַף עַל גַּב דְּבְנוֹי אִינוּן יִשְׂרָאֵל לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַעֲבָרָא עַל דִּינָא, דְּאוֹרַיְיתָא בְּדִינָא אִתְיְיהִיבַת, וְאוֹמֵי עֲלָהּ דְּלָא יַעֲבַר עֲלָהּ, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁבָּנָיו הֵם יִשְׂרָאֵל, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַעֲבִיר עַל הַדִּין, שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְדִין, וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֶיהָ, וּלְגַבֵּי דִינָא גְּבוּרָה אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחֶסֶד מִימִינָא, וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִשְּׂמָאלָא, וְכָל דִּינִין מֵהַאי אֲתַר תַּלְיָין, וְכָל סְפִירָן כֻּלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ דִינִין גְּבוּרָה וַאֲפִילוּ יְהֹוָה, וּלְגַבֵּי הַדִּין, הַגְּבוּרָה הִיא בָּאֶמְצַע וְחֶסֶד מִיָּמִין, וְהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי מִשְּׂמֹאל, וְכָל הַדִּינִים תְּלוּיִים מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, וְכָל הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן נִקְרְאוּ דִינִים גְּבוּרָה, וַאֲפִלּוּ יהו"ה.
דִּינָא קַדְמָאָה חֲדָא אִתְקְרֵי דִין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְאִתְּמַר "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג) דִּין רִאשׁוֹן, הָאֶחָד נִקְרָא דִין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְנֶאֱמַר לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר בְּרִי, הָכָא צָרִיךְ לְחַדְּשָׁא מִלִּין, אִית עֵץ וְאִית עֵץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ, יט), אָמַר לוֹ: אֶלְעָזָר בְּנִי, כָּאן צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים, יֵשׁ עֵץ וְיֵשׁ עֵץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְחוֹבָא דְאָדָם אִיהִי נִבְלָתוֹ דְאָדָם קַדְמָאָה דְאִיהִי עֵץ הַחַיִּים, לָא צָרִיךְ לְתַלְיָיא בֵיהּ חוֹבָא דָא, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וְחֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הִיא נִבְלָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים, לֹא צָרִיךְ לִתְלוֹת בּוֹ חֵטְא זֶה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דְּמָאן דְּאָכַל מֵעֵץ דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים, אִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם" (בראשית ג, כב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, שֶׁמִּי שֶׁאָכַל מֵהָעֵץ שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, נֶאֱמַר בּוֹ וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), עֵץ דְּהָכָא דָא תַלְמִיד חָכָם דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי עֵץ הַחַיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ – הָעֵץ שֶׁל כָּאן זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמִּתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֵץ חַיִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, דְאִיהִי חוֹבָה דְּחָב בְּיוֹמָא לֹא תָלִין עִמֵּיהּ בַּלַּיְלָה, דְמִיָּד יְתוּב בִּתְיוּבְתָּא, לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, שֶׁהוּא הַחֵטְא שֶׁחָטָא בַיּוֹם, לֹא תָלִין עִמּוֹ בַלַּיְלָה, שֶׁמִּיָּד יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, דְוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַיּוֹם, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְשׁוּבָה. (שֶׁמָּא עָשָׂה תְשׁוּבָה, שֶׁמָּא יַעֲלֶה בְדַעְתְּךָ?! אֶלָּא תֹּאמַר וַדַּאי עָשָׂה תְשׁוּבָה).
וְעוֹד "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ" (דברים כא, כג), דָּא תַּלְמִיד חָכָם, נִבְלָתוֹ דָּא בַּת עַם הָאָרֶץ דְּאִיהִי רִיחֲשָׁא, דְאִם אַנְתְּ תַּלְיָא לָהּ בֵּיהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבְרָתוֹ, וְעוֹד לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ – זֶה תַלְמִיד חָכָם, נִבְלָתוֹ – זוֹ בַּת עַם הָאָרֶץ שֶׁהִיא רֶמֶשׂ, שֶׁאִם אַתָּה תוֹלֶה אוֹתָהּ בּוֹ – אוֹ קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, וְדָא אִיהוּ "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ" (שם), "כִּי קָבוֹר" הוּא לָהּ אוֹ "תִּקְבְּרֶנּוּ" אִיהִי לֵיהּ, וְזֶהוּ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ, כִּי קָבוֹר – הוּא אוֹתָהּ, אוֹ תִקְבְּרֶנּוּ – הִיא אוֹתוֹ. וְאִתְּתָא דָא לַאו אִקְרֵי זִוּוּגָא וְיִחוּדָא דִילֵיהּ, אֶלָּא אִיהִי כְּמַטּוּלָא תַלְיָא עֲלֵיהּ, כְּחִוְיָא קָשִׁיר עַל קְדָלֵיהּ, וְאִשָּׁה זוֹ לֹא נִקְרֵאת הַזִּוּוּג וְהַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, אֶלָּא הִיא כְמַשָּׂא תָלוּי עָלָיו, כְּנָחָשׁ קָשׁוּר עַל צַוָּארוֹ, וּבְגִין דָּא "כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי" (שם), דְּאִיהִי קְלָלָה, דְקַטִּילַת לֵיהּ אוֹ אַיְיתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנִיּוּתָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי קִלְלַת אֱלֹהִי"ם תָּלוּי, שֶׁהִיא קְלָלָה שֶׁהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ אוֹ מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). (דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא.
כְּדֵין "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ "לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.
אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא, בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ, (דף קנה' עמוד א') רוּחַ, נְשָׁמָה. נֶפֶשׁ בְּכָבֵד, בַּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). דְּאִיהִי קַיְימַת לְאַזָּנָא לֵיהּ לְגוּפָא בְּכַמָּה עַרְקִין דְּדָמָא. וּבְרִירוּ דְּדָמָא לְמַאן אֶתְיָהִיב? אֶלָּא לְלִבָּא אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. וּשְׁאָר דָּמָא אִתְפְּרַשׁ לְשִׁבְעִין עַרְקִין דְּאִינוּן שִׁבְעִין אוּמִין דְּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹתַיְיהוּ.
וְלִזְמַנִּין טְחוֹל וּמָרָה קָיְימִין מִתְתַּקְּפָן, בְּהוּ כָּבֵד כּוֹעֵס. כְּדֵין כְּתִיב "וְחָרָה אַפִּי בוֹ" (דברים לא, יז). וְדָמָא סָלִיק וְנָחִית. וְדָא יַמָּא דִּכְתִיב בַּהּ "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב, ד). לְמַאן סַלְקַת מִלָּה? אֶלָּא לְלִבָּא. וְרָזָא דָּא "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" (עמוס ג, ב) וְכוּ'. וְדָא "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, ג). וְכָל גּוּפָא קָאִים בְּצַעֲרָא. וְכַד אִשְׁתַּכִיח דִּינָא אִתְּמָר "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). אֲבָל בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא אִשְׁתְּכַח, לְלִבָּא מָטֵי, וּמִינֵּיהּ לְאַנְפִּין. בֵּיהּ "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח) עַד דְּדִינָא אִתְעֲבִיד וְרוֹגְזָא שָׁכִיךְ.
רוּחַ קָאִים בְּלִבָּא וּמִתַּמָּן סָלִיק וְנָחִית לְכָל סְטַר. וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת לְאַזָּנָא עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לְכָל סְטַר לְאַתְקְפָא לַהּ דִּכְתִיב "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב) וְכוּ' וְדָא רוּחַ חַיִּים, דְּנֶפֶשׁ בְּלֹא רוּחַ לָאו אִיהִי חַיָּה. וְאִתְּמָר בַּהּ "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה) אִלֵּין שִׁבְעִין עַרְקִין דְּכַבְדָא, נֶפֶשׁ קַיְימַת בְּגַוַּיְיהוּ וַדַּאי. וְאִיהוּ דָּפִיק בְּכַמָּה דְּפִיקִין דִּבְהוּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב). וּדְפִיקוּ דָּפִיק וְלֵית מָאן דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְכוּ' דִּכְדֵין אִיהוּ (דף קנה' עמוד ב') אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאַקְרִיב חַד תַּפּוּחַ דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא חוֹלָה. מִיָּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב בַּהּ "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ'. וְדָא מִסִּטְרָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וְאִיהוּ אוֹת דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְפוּרְקָנָא שְׁלִים. וְלִישָּׁנָא דִּילָךְ אִיהִי מַטֶּה הָאֱלֹהִים דְּבָקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא וְאִתְגַּלְיָין מִינֵּיהּ כַּמָּה רָזִין דַּהֲווֹ סְתִימִין לְעֵילָא. וְדָא מַטֶּה דְּבֵיהּ נָחָשׁ אִתְהַפַּךְ לְמַטֶּה. דְּהָכִי אִשְׁתַּעְבְּדוּן כֻּלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין לִסְטַר קַדִּישָׁא. וְכֹלָּא בִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא רוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּיהּ וַדַּאי וְכוּ'.
תָּא חֲזֵי, אִלֵּין ה' סִפְרִין דְּקַיְּימִין בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר זרהפ"ס וַדַּאי, וְאִינּוּן תוֹלְדוֹת אָדָם. וּדְיוֹקְנָא דְּאָדָם הָכִי כְּגַוְנָא דָּא מִתְפָּרֵשׁ בְּה' אֲתָרִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בְּהוּ בוא וראה אלה הה' ספרים עומדים בסוד זה זרהפ"ס אותיות ז"ה הספ"ר כמש"ל ודאי, והם תולדות אדם. ודיוקן אדם כענין זה מתחלק בה' מקומות להיוודע בהם וְאִלֵּין. שַׂעֲרֵי, מִצְחָא, עַיְנִין, אוּדְנִין, חוֹטָמָא. בְּרָזָא דְּזֶה סֵפֶר אַחְתִּימוּ בְּד' אַתְוָן עִלָּאִין, דִּבְהוּ והם שערות, מצח, עינים, אוזנים חוטם. בסוד "זה ספר" נחתמים בארבע אותיות עליונות שבהם "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם, אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות יח, כא). (דף קנד' עמוד ב') וְכֹלָּא אִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וַדַּאי. וּבְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא אִתְחַבָּר עֲנָפִין בִּמְקוֹרֵיהוֹן בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. והכל נודע במדרגותיו ודאי, ובתורה הכל מתחבר ענפים בשורשם בחיבור אחד.
כְּדֵין ואז "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה דָּא אָדָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ודאי דיוקן עליון זה אדם שנאמר בו 'חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם' (אבות ג, יד) דְּבֵיהּ ובו "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, כו) אִלֵּין מַלְאָכַיָּא עִלָּאִין דְּאִתְּמָר בְּהוּ עוף השמים הם מלאכים העליונים שנאמר בהם "וְעוֹף יְעוֹפֵף" (בראשית א, כ) וְכוּ'. דְּאָדָם אִיהוּ שְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דְּכָלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ לְנִשְׁמָתִין אֶתְיָהִיב וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אוֹרָיְתָא נָמֵי לְיִשְׂרָאֵל אִתְיְהִיבַת וְלָא לְמַלְאָכַיָּא. ואדם הוא שלמות הדיוקן שכולל כולם, ואליו נתנו הנשמות ולא למלאכים, ולפיכך התורה גם כן לישראל ניתנה ולא למלאכים הֲדָא הוּא דִּכְתִיב וזה סוד הכתוב "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ אבל בישראל נאמר בהם"לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם" (תהלים סח, יט) בָּאָדָם וַדַּאי דְּיוֹקְנָא דְּכָלִיל כָּל דִּיוּקְנִין שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. באדם ודאי – הדיוקן שכולל כל הדיוקנאות – בשלמות הכל. וְדָא יִשְׁתְּלִים לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב וזה יושלם לעתיד לבוא שנאמר "יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד" (ישעיהו נב, יג) דָּא אָדָם שְׁלִימוּ עִלָּאָה, וּבְאַתְוָן אִשְׁתְּמוֹדְעָן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין אד"ם אָ'דָם דָּ'וִד מָּ'שִׁיחַ.זה אדם שלמות עליון, ובאותיות אד"ם נודעים כמה סודות עליונים, אד"ם: א'דם ד'וד מ'שיח.
אָדָם דָּא תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה דְּבֵיהּ תַּלְיָין כֻּלְהוֹ רָזִין עִלָּאִין דְּתַלְיָין בִּשְׁלִימוּ דִּדְיוּקָנָא דָּא. א' – א'דם, זה תיקון הראשון שבו תלויים כל הסודות העליונים שתלויים בשלמותה הדיוקן הזה. בִּתְלָת דַּרְגִּין אִתְפְּרַשׁ. נֶפֶשׁ, (דף קנה' עמוד א') רוּחַ, נְשָׁמָה. נֶפֶשׁ בְּכָבֵד, בַּהּ ודאי בשלוש מדרגות מתחלק: נפש, רוח ונשמה. נפש בכבד ובה "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). דְּאִיהִי קַיְימַת לְאַזָּנָא לֵיהּ לְגוּפָא בְּכַמָּה עַרְקִין דְּדָמָא. וּבְרִירוּ דְּדָמָא לְמַאן אֶתְיָהִיב? אֶלָּא לְלִבָּא אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. והיא עומדת לזון את הגוף בכמה עורקי הדם, והדם המבורר למי ניתן? אלא ללב – ואלה ישראל. וּשְׁאָר דָּמָא אִתְפְּרַשׁ לְשִׁבְעִין עַרְקִין דְּאִינוּן שִׁבְעִין אוּמִין דְּמִשְׁתַּעְבְּדָן תְּחוֹתַיְיהוּ. ושאר הדם מתחלק לשבעים עורקים שהם שבעים אומות העולם המשתעבדים תחתם.
וְלִזְמַנִּין טְחוֹל וּמָרָה קָיְימִין מִתְתַּקְּפָן, בְּהוּ כָּבֵד כּוֹעֵס. כְּדֵין כְּתִיב לפעמים טחול ומרה עומדים להתגבר, ובהם כבד כועס, ואז כתוב "וְחָרָה אַפִּי בוֹ" (דברים לא, יז). וְדָמָא סָלִיק וְנָחִית. וְדָא יַמָּא דִּכְתִיב בַּהּ והדם עולה ויורד וזה הסוד וזה זעף הים שנאמר בו "כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ" (יונה ב, ד). לְמַאן סַלְקַת מִלָּה? אֶלָּא לְלִבָּא. וְרָזָא דָּא להיכן הולך הזעף? אל הלב וזה סוד, "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי" (עמוס ג, ב) וְכוּ'. וְדָא וזה "אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם" (איכה ג, ג). וְכָל גּוּפָא קָאִים בְּצַעֲרָא. וְכַד אִשְׁתַּכִיח דִּינָא אִתְּמָר וכל הגוף נמצא בצער, וכאשר נרגע הדין נאמר, "וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה" (אסתר ז, י). אֲבָל בְּזִמְנָא דְּרוּגְזָא אִשְׁתְּכַח, לְלִבָּא מָטֵי, וּמִינֵּיהּ לְאַנְפִּין. בֵּיהּ אבל בזמן שהרוגז נמצא, מגיע ללב וממנו לאף, ובו, "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח) עַד דְּדִינָא אִתְעֲבִיד וְרוֹגְזָא שָׁכִיךְ. עד שהדין יעשה נעשה והרוגז נרגע.
רוּחַ קָאִים בְּלִבָּא וּמִתַּמָּן סָלִיק וְנָחִית לְכָל סְטַר. הרוח עומד בלב ומשם עולה ויורד לכל צד וְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא קַיְימַת לְאַזָּנָא עָלְמִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לְכָל סְטַר לְאַתְקְפָא לַהּ דִּכְתִיב וזה סוד השכינה שעומדת לזון את העולמות. והקדוש ברוך הוא מקיפה לכל צד לחזק אותה שנאמר, "תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ" (דברים יא, יב) וְכוּ' וְדָא רוּחַ חַיִּים, דְּנֶפֶשׁ בְּלֹא רוּחַ לָאו אִיהִי חַיָּה. וְאִתְּמָר בַּהּ שנפש בלא רוח אין לה חיות, ונאמר בה, "נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם" (תהלים נז, ה) אִלֵּין שִׁבְעִין עַרְקִין דְּכַבְדָא, נֶפֶשׁ קַיְימַת בְּגַוַּיְיהוּ וַדַּאי. "לבאים" הם סוד שבעים עורקי הכבד, שהנפש עומדת בתוכם ודאי. וְאִיהוּ דָּפִיק בְּכַמָּה דְּפִיקִין דִּבְהוּ והוא דופק בכמה דפיקות שבהם "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב). וּדְפִיקוּ דָּפִיק וְלֵית מָאן דְּאִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ודופק דפיקות ואין מי שמתוודע להם עד שיבוא ההוא שנאמר עליו, "אֲנִי לְדוֹדִי" (שיר השירים ה, ו) וְכוּ' דִּכְדֵין אִיהוּ (דף קנה' עמוד א') אִשְׁתְּמוֹדָע בִּדְפִיקוּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאַקְרִיב חַד תַּפּוּחַ דְּאִתְחֲזֵי לְהַהִיא חוֹלָה. ואז הוא יוודע באלה הדפיקות כמו שראוי, ויקריב תפוח אחד שראוי לאותה החולה.
מִיָּד אִתְפַּתְּחַת לְגַבֵּיהּ, דִּכְתִיב בַּהּ ומיד היא תפתח אליו שנאמר בה "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי" (שיר השירים ה, ב) וְכוּ'. וְדָא מִסִּטְרָא דְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא. וְאִיהוּ אוֹת דְּאִתְגַּלְּיָא בְּעָלְמָא, דְּבֵיהּ יִזְכּוּן יִשְׂרָאֵל לְפוּרְקָנָא שְׁלִים. וזה מצד משה הרועה הנאמן, והוא אות שיתגלה בעולם, ובו יזכו ישראל לגאולה שלמה. וְלִישָּׁנָא דִּילָךְ אִיהִי מַטֶּה הָאֱלֹהִים דְּבָקַע יַמָּא דְּאוֹרַיְתָא וְאִתְגַּלְיָין מִינֵּיהּ כַּמָּה רָזִין דַּהֲווֹ סְתִימִין לְעֵילָא. והלשון שלך הוא מטה האלוהים שבוקע את ים התורה, ומתגלים ממנו כמה סודות שהיו סתומים למעלה. וְדָא מַטֶּה דְּבֵיהּ נָחָשׁ אִתְהַפַּךְ לְמַטֶּה. דְּהָכִי אִשְׁתַּעְבְּדוּן כֻּלְהוֹ סִטְרִין אָחֲרָנִין לִסְטַר קַדִּישָׁא. וזה המטה, שהוא סוד שבו הנחש האוחז באותיו ד"נ של אדנ"י מתהפך ל-מט"ה, וכך ישתעבדו כל הסטרא אחרא לצד הקדושה, וְכֹלָּא בִּדְפִיקוּ דְּהַהוּא רוּחָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּיהּ וַדַּאי וְכוּ'. והכל בדפיקות של אותו הרוח שיוודע אליה ודאי.
תפילת רעיא מהימנא מתוך "אגרות רמח"ל"
תְּפִלַּת רַעֲיָא מְהֵימְנָא
אַדְּהָכִי הַא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי. פָּתַח וְאָמַר: ר', ר', [הרמח"ל] זַכָּאָה חוּלָקָךְ דְּאַתְעֲרַת רְחִימוּתָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָן בָּךְ. פָּתַח וְאָמַר, צְלוֹתָא בְּרַעֲוָא יְהֵא קָדָמָךְ, אֱלָהָא דֶּאֱלֹהִין, עִלָּאָה עַל כֹּלָּא, לְאִתְּעָרָא רְחִימוּתָא בְּכֻלְהוֹ דַּרְגִּין קַדִּישִׁין. וְכֻלְהוֹ רְקִיעֵי דְּאוֹפָן יִתְקַשְּׁרוּן בְּתִיאוּבְתָּא – אִלֵּין בְּאִלֵּין לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָא, וְסִטְרָא אַחֲרָא תִּתְפָּרַשׁ מִנַּיְהוּ בְּחֵילָא דִּשְׁמָךְ קַדִּישָׁא יאהדונה"י – "צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב) לְהַהוּא סְטַר מְסָאֲבָא לְאִתְעֲבָרא מֵעָלְמָא, וְיִשְׁתַּלִּימוּ בְּכֹלָּא בַּרְזָא דְּסַנְדַּל'. וְכֹלָּא יִתְקְרֵיב לְגַבֵּי הַהוּא עַבְדָּא מְהֵימְנָא מטט' רַב מִשִּׁירְיָן. וּתְחוּמִין דְּאִלָנָא יִתְקַשְּׁרוּן אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּחֵילָא דְּ-י"ב צֵירוּפִין דְּהוי"ה קַדִּישִׁין. וְיִתְפָּרֵשׁ סִטְרָא אַחֲרָא מִינַּיְיהוּ, לְאִתְתַּקְּנָא בַּרְזָא דְּרוּחַ חֲדָשָׁה, וּלְסַלְקָא לְעֵילָא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה אַכַּתְרִי' יָהּ ה' צְבָאוֹת דְּכָלִיל כָּרְסַיָּא דְּתוּקְפָּא. וְאִינּוּן הֵיכָלִין דִּילֵיהּ קַדִּישִׁין יִתְקַשְּׁרוּן בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא – אִלֵּין בְּאִלֵּין בְּחֵילָא דִּשְׁמָא חַד נָהִיר בְּגַוַּיְיהוּ וְאִיהוּ יֱהוִֹה בְּנִיקוּדִין דֶּאֱלֹהִים דְּנָפִיק מִבִּינָה לְאַתְקְפָא בִּגְבוּרָאִין דִּילֵיהּ לְאַכְפְּיָא כָּלֻא מְסָאֲבָא. וְכֻלְהוֹ יִסְתַּלְּקוּן לְאִתְקַשְּׁרָא לְעֵילָא בְּהַהִיא שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה לְמֶהֱוֵי אִינוּן ה' גְּבוּרָאן דִּילֵיהּ, ה' עָלִּין תַקִּיפִין תְּחוּתֵיהּ לְנַטְרָא לָהּ. וְאִיהִי תִּסְתַּלַּק לְאִתְחַבְּרָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר מַה דְּיִתְּעַר בִּרְחִימוּ עִלָּאָה גּוֹ הַהוּא מַחֲשָׁבָה סְתִימָא לְאַנְהָרָא בַּרְזָא דְאַתְוָון קַדִּישִׁין י"ה. וְיִתְמְשַׁךְ רְחִימוּ לְתַתָּא לְאִתְדַּבְּקָא שַׁיְיפִין אִלֵּין בְּאִלֵּין לְקַיְּימָא קְרָא "אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב" (משלי ח, יז). דְּכֵיוָן דְּתִיאוּבְתָּא דִּרְחִימוּ אִתְקַשַּׁר מִתַּתָּא לְעֵילָא תָּב, וְאִתְדְבַּק מֵעֵילָּא לְתַתָּא – דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא – עַד דְּמָטֵי לְהַהוּא דְּגָרִים לְהַאי לְתַתָּא וְאִתְּמַר בֵּיהּ, "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח), דְּאִתְקַשַׁר בֵּיהּ לְאִתְנַהֲרָא מִימִינָא "זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי" (ישעיהו מא, ח) וַדַּאי. וְלִתְרֵין סִטְרִין סָלִיק הָאִי אוֹהֲבִי: לְאַבְרָהָם, וּלְהַאי זֶרַע לְמִיהְוֵי רְחִימָא דְּמַלְכָּא חֲבִיבָא דִּילֵיהּ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
יְהֵא רַעֲוָא קָדָמָךְ לְאִתְּעָרָא רְחִימוּ גַּבֵּי שְׁכִינְתָא לְמִפְרַק לָהּ בִימִינָא לְשֵׁיזָבָא מְשִׁיחָא בְּרֵיהּ דְּיוֹסֵף מִמּוּתָא, דְּכֹלָּא יִתְקַשֵּׁר בִימִינָא, וִיֵהוֹן אִלָנִין שָׁוִין כֻּלְהוֹ כְּלִילָן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), לְמֶהֱוֵי בַּרְזָא דְּאֶחָ"ד – אַהֲבָ"ה וַדַּאי קְשִׁירוּ דִּימִינָא וּשְׂמָאלָא, "כֹּה וָכֹה" (שמות ב, יב), נ' תֵּיבִין דְּיִחוּדָא לְאִתְחַבְּרָא דַּרְגִּין, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), כֹּלָּא בְּרָזָא דְּאֶחָד, "יִהְיֶה יְהוָֹה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), בְּרִיךְ הוּא לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
מאמר הגאולה | סוד הלחץ בבנית השער
בעת בניית השער למעלה תסתם ממשלת החלונות וע"כ למטה יגבר החושך בסוד "בצר לך".
וְנִמְצָא שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמָן הַגְּאוּלָה יַתְחִיל הַשַּׁעַר וְיִתְעוֹרֵר לְהִפָּתֵחַ, וּבְהִתְעוֹרְרוֹ יִזְרַח אוֹר הַגָּדוֹל וְיֵצֵא דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת עַצְמָם כִּי אֵין מָקוֹם לְמֶמְשָׁלָה אַחֶרֶת בַּזְּמָן הַהוּא, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם וָהָלְאָה יִהְיֶה הַשַּׁעַר הוֹלֵךְ וְנִבְנֶה בְּכָל פְּרָטָיו וּמִשְׁפְּטֵי בִּנְיָנוֹ, וְהַחַלּוֹנוֹת יִהְיוּ הוֹלְכִים וּמִסְתַּלְּקִים. וְנִמְצָא שֶׁהַשַּׁעַר יִהְיֶה נִבְנֶה – אֲבָל לְמַעְלָה, וְלֹא נוֹדַע מִמֶּנּוּ לְמַטָּה עַד תּוֹם מֶמְשֶׁלֶת הַחַלּוֹנוֹת כַּאֲשֶׁר נִיתַן לָהֶם בָּרִאשׁוֹנָה. וְהָבֵן מְאֹד כִּי הַדְּבָרִים עֲצוּמִים וּמוּשְׁרָשִׁים בְּעִמְקֵי הַחָכְמָה. וְעַל כֵּן הָאוֹר יִהְיֶה הוֹלֵךְ וּמַחְשִׁיךְ כִּי הַחַלּוֹנוֹת נִסְתָּמִים, וְאוֹר הַשַּׁעַר לֹא נִגְלֶה. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה אַחַת יַשְׁלִימוּ לְהִסָּתֵם הַחַלּוֹנוֹת וְתִתְגַּלֶּה מִיָּד פְּתִיחַת הַשַּׁעַר, וְנִמְצָא שֶׁאֵין בֵּין זֶה לָזֶה כְּלוּם – אֶלָּא זֶה נִכְנַס וְזֶה יוֹצֵא, שֶׁאִם לֹא כֵּן בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הָיָה הָעוֹלָם חָרֵב. אַךְ עִם כָּל זֶה, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר יַגִּיעוּ הַחַלּוֹנוֹת לַסְתִימָה הַזֹּאת נִרְאֵית פְּעוּלָּתָם לְמַטָּה, וְהִיא עֵת חֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְהוּא לֹא יַעֲמוֹד הַרְבֵּה כִּי פְּתִיחַת הַשַּׁעַר יִתְחַזֵּק וְיָשׁוּב הָאוֹר חָזָק מִבָּרִאשׁוֹנָה.
אָמְנָם שֶׁ[כְּ]נַעֲשָׂה הָעִנְיָן הַזֶּה לְמַעְלָה – נִרְאֵית פְּעוּלָּתוֹ לְמַטָּה, כִּי לְפִי הַשְׁפָּעַת הַמְּאוֹרוֹת נַעֲשׂוֹת הַפְּעוּלוֹת בָּעוֹלָם וְכָל אֵלֶּה הַדְּבָרִים מוּבָנִים מְאֹד לְיוֹדְעֵי דֶּרֶךְ הַחָכְמָה. וְעַל זֶה הַזְּמָן כָּתוּב, "בַּצַּר לְךָ" (דברים ד, ל) וְכוּ'. וְכֵן, "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (תהלים קיח, ה) וְכֵן, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) וְהַכֹּל דֶּרֶךְ אֶחָד, כִּי מִפְּנֵי הַצָּרוֹת וְהַסְּתִימָה נוֹלָד זֶה. וְעַל כֵּן הָיָה דָּוִד מַחֲזִיק אֶת יִשְׂרָאֵל בִּדְבָרָיו וְאוֹמֵר, "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'" (תהלים לא, כה) כִּי בֶּאֱמֶת חֹוזֶק לֵב וְאֹומֶץ גָּדוֹל צָרִיךְ לְתוֹחֶלֶת הַזֹּאת מִפְּנֵי תּוֹקֵף הַזְּמָן הַצַּר וְהֶחָשׁוּךְ שֶׁזָּכַרְתִּי.
ההארה הראשונה נמשכת מ"רחוק" – מהתפארת למלכות, וע"כ גברו החושך והצרות.
וְהִנֵּה עַל כֵּן הָיָה דָּוִד אוֹמֵר בִּתְפִלָּתוֹ, "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק" (תהלים י, א) וְהוּא הַסּוֹד הַגָּדוֹל, "מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי" (ירמיהו לא, ב) כִּי הַהֶאָרָה הָרִאשׁוֹנָה יָצְאָה מֵהַתִּפְאֶרֶת אֶל הַמַּלְכוּת אַךְ מֵרָחוֹק בָּאָה וְלֹא מִקָּרוֹב – עַד שֶׁנִּתְקָרְבוּ אַחַר כָּךְ וְהָיוּ לַאֲחָדִים, וְעַל כֵּן הָיָה דָּוִד מִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא הַרְבֵּה יִהְיֶה הַזְּמָן הַזֶּה. "תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים י, א) הוּא הַזְּמָן הַזֶּה שֶׁפֵּירַשְׁתִּי לְךָ שֶׁבּוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז) שֶׁהָאוֹר מִתְעַלֵּם וּמִסְתַּתֵּר בַּזְּמָן הַהוּא וְאָמַר, "בְּגַאֲוַת רָשָׁע" (תהלים י, ב) וְכוּ' וְהוּא סוֹד גָּדוֹל כִּי מִפְּנֵי זֶה הָאוֹר הַגָּדוֹל שֶּׁמִּתְגַּלֶּה בָּרִאשׁוֹנָה וְלֹא יָסַף עוֹד כָּל זְמָן הַחֲשֵׁיכָה. עַל כֵּן נִתְקַשּׁוּ בִּלְבָבָם יוֹתֵר הַשּׂוֹנְאִים הָרְשָׁעִים כִּי בַּעֲבוּרוֹ נִתְקַנְּאוּ, וְלֹא נִמְצָא כֹּחַ בְּיִשְׂרָאֵל עֲדַיִן לַעֲמוֹד נֶגֶד פְּנֵיהֶם. וְלָכֵן "בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי" (תהלים י, ב) כִּי הִנֵּה עַל אוֹתוֹ הַזְּמָן נֶאֱמַר, "לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן" (משלי טז, יח) וְהוּא גַּאֲוַת הס"מ לִמְרוֹד עַל אֲדוֹנָיו, וְאָז נֶאֱמַר "יִדְלַק עָנִי" (תהלים י, ב). וּבַמִּלָּה הַזֹּאת כְּלָל דָּוִד הַשְּׁכִינָה ו-ב' הַמְשִׁיחִים כִּי כֻּלָּם נִקְרָאִים כָּךְ. הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר בָּהּ, "וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן" (תהלים מ, יח). מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט). מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, "אִישׁ מִסְכֵּן חָכָם" (קהלת ט, טו). והס"מ דּוֹלֵק אַחֲרֵי כָּל מִי שֶׁנִּקְרָא בַּשֵּׁם הַזֶּה. אַךְ סוֹף דָּבָר "יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ" (תהלים י, ב) כִּי כֵּן תַּעֲשֶׂה בָּהֶם הַנְּקָמָה לֶעָתִיד. וְאַתָּה כְּבָר שָׁמַעְתָּ סוֹד, "וְיֵז נִצְחָם עַל בְּגָדַי" (ישעיהו סג, ג) כִּי בְּחָשְׁבָם לַעֲלוֹת – נִיטַל מֵהֶם טוֹבָם, וְהֵמָּה שְׁאוֹל יֵחַתּוּ לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם.