תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי סוּכָּ"ה, כ"ו ה"ס, דְּאִיהִי יְהֹוָה אֲדֹנָ"י, כְּלִילָא מִתְּרֵין שְׁמָהָן, סוּכָּה חִבּוּרָא דְתַרְוַיְהוּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, בְּגִין דְּאִיהִי כַּלָּה דִילֵיהּ, וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע כְּלָלָא דְשֶׁבַע יְמֵי סוּכָּה, וְכַד נָטְלָא מֵאִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שִׂמְחַת תּוֹרָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְאִיהִי חוּפָּה דִילֵיהּ, אִתְקְרִיאַת שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת.
בְּהַהוּא זִמְנָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה שַׁוְיָין עֲטָרָה בְרֵישׁ כָּל צַדִּיק לְעֵילָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" (שיר השירים ג, יא), "בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ" דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה,
"וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְהָכִי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְעַטְרָא בְּכֹלָּא בַעֲטָרָא עַל רֵישַׁיְיהוּ בְּיוֹמָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה.
(דף נו ע"ב) "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים" (ויקרא כג, מ) וְכוּ', אֶתְרוֹג אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדַמְיָא לְלִבָּא דְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, וּבְגִין כַּךְ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְנָטְלָא אֶתְרוֹג בִּידָא שְׂמָאלָא וּצְרִיכָא לְמֶהֱוִי אֶתְרוֹג דְּדַמְיָא לְלִבָּא שְׁלֵימָא בִתְיוֹמֶת דִּילָהּ, בְּגִין הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), לְמֶהֱוִי שְׁלֵימָא עִמֵּיהּ, וּכְמָה דְלֵית פְּסוּל בְּיַעֲקֹב דִּלְעֵילָא, כֵּן צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא פְסוּל בְּאֶתְרוֹג, לְקַיְימָא קְרָא "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), וְאִם הִיא יְרוֹקָא הִיא מְשׁוּבַּחַת יַתִּיר, כְּדִיּוֹקְנָא דַהֲוַת אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א).
וְאִתְקְרִיאַת הֲדַסָּה עַל שֵׁם הֲדַס, וַהֲדַס אִית לֵיהּ תְּלַת הֲדַסִּין, לְאִשְׁתַּכְלָלָא בִּתְלַת אֲבָהָן. וְאִתְקְרִיאַת עֲרָבָה מִסִּטְרָא דִתְרֵין שִׂפְוָון דְּאִינוּן לִמּוּדֵי יְהֹוָה. וְאִתְקְרִיאַת לוּלָב מִסִּטְרָא דְחַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ כְלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וּלְקִבְלַיְיהוּ עָבְדִין חַ"י נִעְנוּעִין בְּלוּלָב בְּשִׁית סִטְרִין, תְּלַת לְכָל סִטְרָא וְסִטְרָא, שִׁית סִטְרִין דִּכְלִילָן בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְלוּלָב עַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי ל"ו ל"ב.
וְאִינוּן נִעְנוּעִין חַ"י ד' זִמְנִין, דְּסָלְקִין ע"ב, וְאִינוּן חַ"י נִעְנוּעִין בְּהוֹדוּ לַיְהֹוָה תְּחִלָּה וָסוֹף, חַ"י ב"אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קיח, כה), הָא ע"ב, וְאִינוּן תַּלְיָין מִן ד' דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, וְצַדִּיק בָּהּ אִתְקְרֵי ד' זִמְנִין חַ"י חַ"י חַ"י חַ"י דְּסָלִיק ע"ב, מִסִּטְרָא דִתְלַת אֲבָהָן, וּשְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּתְּפַת עִמְּהוֹן, דְּאִינוּן חַ"י בִּדְרוֹעָא יְמִינָא, וְחַ"י בִּשְׂמָאלָא, וְחַ"י בְּגוּפָא לְגַבֵּי שִׁדְרָה, וְחַ"י בִּבְרִית מִילָה, וְאִינוּן ו' סִטְרִין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, וּתְרֵין שׁוֹקִין דְּמַלְכָּא, דְאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, וְגוּפָא וּבְרִית הָא שִׁית, חַ"י נִעְנוּעִין לָקֳבֵל חַ"י חוּלְיָין דְּשִׁדְרָה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, וְכָל דָּא מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, וּמִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע.
אֶתְרוֹג דָּמֵי לְצַדִּיקַיָּיא, וַהֲדַס לְבֵינוּנִיִּים, וַעֲרָבָה לָרְשָׁעִים, וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בָּהּ "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), אִיהִי שָׁלְטָא עַל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ הִיא קְרִיבָא לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג) מִסִּטְרָא דִימִינָא, לְזִמְנִין אִיהִי רְחִיקָא מִנֵּיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהִי לָא מְקַבְּלָא טוּמְאָה, טוֹב הוּא יְמִינָא, אֲבָל אַתְרָהָא טוֹב מְקַבְּלָא טוּמְאָה מֵרַע וּמָוֶת, הוּא אֲתַר לֵית לֵיהּ קְרִיבוּ, וְתַמָּן צָרִיךְ קוּרְבָּנָא לְקָרְבָא, וּקְטֹרֶת לְרַחֲקָא רוּחַ הַטּוּמְאָה מֵהַהוּא אֲתַר, וּלְקָרְבָא זְכוּתָא לִשְׂמָאלָא גְבִירְתָּא, וּלְרַחֲקָא שִׁפְחָה מִתַּמָּן, וּבְגִין דָּא כָּל שְׁמָהָן אִית בָּהּ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי סוּכָּ"ה, כ"ו ה"ס, דְּאִיהִי יְהֹוָה אֲדֹנָ"י, וּשְׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא סוּכָּ"ה, כ"ו ה"ס, שֶׁהִיא יהו"ה אדנ"י, כְּלִילָא מִתְּרֵין שְׁמָהָן, סוּכָּה חִבּוּרָא דְתַרְוַיְהוּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, כְּלוּלָה מִשְּׁנֵי הַשֵּׁמוֹת, סוּכָּה חִבּוּר שֶׁל שְׁנֵיהֶם כְּמוֹ זֶה: יאהדונה"י, בְּגִין דְּאִיהִי כַּלָּה דִילֵיהּ, וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע כְּלָלָא דְשֶׁבַע יְמֵי סוּכָּה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַכַּלָּה שֶׁלּוֹ, וְהִיא בַת שֶׁבַע, הַכְּלָל שֶׁל שֶׁבַע יְמֵי סֻכָּה, וְכַד נָטְלָא מֵאִימָּא עִלָּאָה דְאִיהִי שִׂמְחַת תּוֹרָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וּכְשֶׁנּוֹטֶלֶת מֵהָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא שִׂמְחַת תּוֹרָה, שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, וְאִיהִי חוּפָּה דִילֵיהּ, אִתְקְרִיאַת שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת וְהִיא הַחֻפָּה שֶׁלּוֹ, נִקְרֵאת שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת. בְּהַהוּא זִמְנָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה שַׁוְיָין עֲטָרָה בְרֵישׁ כָּל צַדִּיק לְעֵילָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה, שָׂמִים (שׁוֹרָה) עֲטָרָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל כָּל צַדִּיק לְמַעְלָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" (שיר השירים ג, יא), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ. "בְּיוֹם חֲתוּנָתוֹ" דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, "וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ" דָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ זוֹ שְׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהָכִי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְאִתְעַטְרָא בְּכֹלָּא בַעֲטָרָא עַל רֵישַׁיְיהוּ בְּיוֹמָא דְשִׂמְחַת תּוֹרָה.
וְכָךְ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַטֵּר בַּכֹּל (כֻּלָּם) בַּעֲטָרָה עַל רֹאשָׁם בַּיּוֹם שֶׁל שִׂמְחַת תּוֹרָה. (דף נו ע"ב) "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים" (ויקרא כג, מ) וְכוּ', וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וְכוּ', אֶתְרוֹג אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְדַמְיָא לְלִבָּא דְאִיהוּ לִשְׂמָאלָא דְאִיהוּ גְבוּרָה, אֶתְרוֹג הִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וְדוֹמֶה לַלֵּב, שֶׁהוּא לִשְׂמֹאל, שֶׁהוּא גְבוּרָה, וּבְגִין כַּךְ צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְנָטְלָא אֶתְרוֹג בִּידָא שְׂמָאלָא וּצְרִיכָא לְמֶהֱוִי אֶתְרוֹג דְּדַמְיָא לְלִבָּא שְׁלֵימָא בִתְיוֹמֶת דִּילָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לִטֹּל אֶתְרוֹג בְּיַד שְׂמֹאל, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת אֶתְרוֹג שֶׁדּוֹמֶה לְלֵב, שָׁלֵם בַּתְּיוֹמֶת שֶׁלּוֹ, בְּגִין הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם" (בראשית כה, כז), לְמֶהֱוִי שְׁלֵימָא עִמֵּיהּ, בִּגְלַל אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, לִהְיוֹת שָׁלֵם עִמּוֹ, וּכְמָה דְלֵית פְּסוּל בְּיַעֲקֹב דִּלְעֵילָא, כֵּן צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא פְסוּל בְּאֶתְרוֹג, וּכְמוֹ שֶׁאֵין פְּסוּל בְּיַעֲקֹב שֶׁלְּמַעְלָה, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה פְסוּל בָּאֶתְרוֹג, לְקַיְימָא קְרָא "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ" (שיר השירים ד, ז), לְקַיֵּם אֶת הַפָּסוּק כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ, וְאִם הִיא יְרוֹקָא הִיא מְשׁוּבַּחַת יַתִּיר, כְּדִיּוֹקְנָא דַהֲוַת אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" (אסתר ה, א) וְאִם הִיא יְרֻקָּה, הִיא יוֹתֵר מְשֻׁבַּחַת, כִּדְמוּת שֶׁהָיְתָה אֶסְתֵּר יְרַקְרֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת.
וְאִתְקְרִיאַת הֲדַסָּה עַל שֵׁם הֲדַס, וַהֲדַס אִית לֵיהּ תְּלַת הֲדַסִּין, לְאִשְׁתַּכְלָלָא בִּתְלַת אֲבָהָן וְנִקְרֵאת הֲדַסָּה עַל שֵׁם הֲדַס, וְלַהֲדַס יֵשׁ שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת וְאִתְקְרִיאַת עֲרָבָה מִסִּטְרָא דִתְרֵין שִׂפְוָון דְּאִינוּן לִמּוּדֵי יְהֹוָה וְנִקְרֵאת עֲרָבָה מֵהַצַּד שֶׁל שְׁתֵּי הַשְּׂפָתַיִם, שֶׁהֵם לִמּוּדֵי יהו"ה, וְאִתְקְרִיאַת לוּלָב מִסִּטְרָא דְחַ"י עָלְמִין, דְּאִיהוּ כְלִיל חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, וְנִקְרֵאת לוּלָב מִצַּד שֶׁל חַ"י הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא כוֹלֵל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת שֶׁל הַתְּפִלָּה, וּלְקִבְלַיְיהוּ עָבְדִין חַ"י נִעְנוּעִין בְּלוּלָב בְּשִׁית סִטְרִין, תְּלַת לְכָל סִטְרָא וְסִטְרָא, וּכְנֶגְדָּם עוֹשִׂים שְׁמוֹנָה עָשָׂר נִעְנוּעִים בַּלּוּלָב בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים, שְׁלֹשָׁה לְכָל צַד וְצַד, שִׁית סִטְרִין דִּכְלִילָן בְּגוּפָא דְאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְלוּלָב עַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי ל"ו ל"ב, שִׁשָּׁה צְדָדִים שֶׁכְּלוּלִים בַּגּוּף שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁלּוּלָב עַל שְׁמוֹ נִקְרָא ל"ו ל"ב.
וְאִינוּן נִעְנוּעִין חַ"י ד' זִמְנִין, דְּסָלְקִין ע"ב, וְאִינוּן חַ"י נִעְנוּעִין בְּהוֹדוּ לַיְהֹוָה תְּחִלָּה וָסוֹף, וְאוֹתָם נִעְנוּעִים שְׁמוֹנָה עָשָׂר ד' פְּעָמִים, שֶׁעוֹלִים שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, וְהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּהוֹדוּ לַיהו"ה תְּחִלָּה וָסוֹף, חַ"י ב"אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא" (תהלים קיח, כה), הָא ע"ב, וְאִינוּן תַּלְיָין מִן ד' דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא, שְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּאָנָּא יהו"ה הוֹשִׁיעָה נָא, הֲרֵי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, וְהֵם תְּלוּיִים מִן דָּלֶת שֶׁהִיא שְׁכִינָה, וְצַדִּיק בָּהּ אִתְקְרֵי ד' זִמְנִין חַ"י חַ"י חַ"י חַ"י דְּסָלִיק ע"ב, וְצַדִּיק נִקְרָא בָּהּ ד' פְּעָמִים חַ"י חַ"י חַ"י חַ"י שֶׁעוֹלֶה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, מִסִּטְרָא דִתְלַת אֲבָהָן, וּשְׁכִינְתָּא דְאִשְׁתַּתְּפַת עִמְּהוֹן, מֵהַצַּד שֶׁל שְׁלֹשָׁה אָבוֹת וְהַשְּׁכִינָה שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת עִמָּהֶם, דְּאִינוּן חַ"י בִּדְרוֹעָא יְמִינָא, וְחַ"י בִּשְׂמָאלָא, וְחַ"י בְּגוּפָא לְגַבֵּי שִׁדְרָה, וְחַ"י בִּבְרִית מִילָה, וְאִינוּן ו' סִטְרִין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא, שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר (פְּרָקִים) בִּזְרוֹעַ יָמִין, וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בִּשְׂמֹאל, וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בַּגּוּף אֶל הַשִּׁדְרָה, וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בִּבְרִית מִילָה, וְהֵם ו' צְדָדִים. וּתְרֵין שׁוֹקִין דְּמַלְכָּא, דְאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, וְגוּפָא וּבְרִית הָא שִׁית, שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַמֶּלֶךְ, וּשְׁתֵּי שׁוֹקֵי הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֵם שְׁנֵי נְבִיאֵי אֱמֶת, וְגוּף וּבְרִית – הֲרֵי שֵׁשׁ. חַ"י נִעְנוּעִין לָקֳבֵל חַ"י חוּלְיָין דְּשִׁדְרָה מִסִּטְרָא דְגוּפָא, וְכָל דָּא מִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, וּמִסִּטְרָא דְאִילָנָא דְטוֹב וָרָע שְׁמוֹנָה עָשָׂר נִעְנוּעִים כְּנֶגְדָּם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת שֶׁל הַשִּׁדְרָה מִצַּד הַגּוּף, וְכָל זֶה מִצַּד עֵץ הַחַיִּים, וּמִצַּד הָעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע.
אֶתְרוֹג דָּמֵי לְצַדִּיקַיָּיא, וַהֲדַס לְבֵינוּנִיִּים, וַעֲרָבָה לָרְשָׁעִים, וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), הָאֶתְרוֹג דּוֹמֶה לַצַּדִּיקִים, וַהֲדַס לַבֵּינוֹנִיִּים, וַעֲרָבָה לָרְשָׁעִים, וְהַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, אַף עַל גַּב דְּאִתְּמַר בָּהּ "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג, יח), אִיהִי שָׁלְטָא עַל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מִסִּטְרָא דִילֵיהּ הִיא קְרִיבָא לְמַלְכָּא, אַף עַל גַּב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, הִיא שׁוֹלֶטֶת עַל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, מֵהַצַּד שֶׁלּוֹ הִיא קְרוֹבָה לַמֶּלֶךְ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג) מִסִּטְרָא דִימִינָא, (וּמֵהַצְּדָדִים הָאֵלּוּ פְּעָמִים הִיא נְקֵבָה קְרוֹבָה לַמֶּלֶךְ) זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, מִצַּד הַיָּמִין, לְזִמְנִין אִיהִי רְחִיקָא מִנֵּיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהִי לָא מְקַבְּלָא טוּמְאָה, לִפְעָמִים הִיא רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, מִצַּד הַיָּמִין הִיא לֹא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. טוֹב הוּא יְמִינָא, אֲבָל אַתְרָהָא טוֹב מְקַבְּלָא טוּמְאָה מֵרַע וּמָוֶת, טוֹב הוּא יָמִין, אֲבָל מְקוֹמָהּ טוֹב מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה מֵרַע וּמָוֶת, הוּא אֲתַר לֵית לֵיהּ קְרִיבוּ, וְתַמָּן צָרִיךְ קוּרְבָּנָא לְקָרְבָא, הוּא מָקוֹם אֵין לוֹ קִרְבָה (נ"א אֶל הַקֹּדֶשׁ הִיא לֹא מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, אֲבָל מְקוֹמָהּ טוֹב מְקַבֵּל טֻמְאָה מֵרַע, וּמֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁאֵין לוֹ קִרְבָה), וְשָׁם צָרִיךְ קָרְבָּן לְהַקְרִיב, וּקְטֹרֶת לְרַחֲקָא רוּחַ הַטּוּמְאָה מֵהַהוּא אֲתַר, וּלְקָרְבָא זְכוּתָא לִשְׂמָאלָא גְבִירְתָּא, וּלְרַחֲקָא שִׁפְחָה מִתַּמָּן, וּבְגִין דָּא כָּל שְׁמָהָן אִית בָּהּ וּקְטֹרֶת לְהַרְחִיק רוּחַ הַטֻּמְאָה מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וּלְקָרֵב זְכוּת לִשְׂמֹאל הַגְּבִירָה וּלְהַרְחִיק מִשָּׁם הַשִּׁפְחָה, וּמִשּׁוּם זֶה כָּל הַשֵּׁמוֹת יֵשׁ בָּהּ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
(דף קכב' עמוד א')
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְשִׁתָּא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא "יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דִּבְגָלוּתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין דַּרְגִּין עִלָּאִין מַסְתִּירִין נְהוֹרַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח). אַמַּאי? אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא עֲבַד לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ בָּעֵי דְּאוּמִּין יִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ עַד דִּיקַבְּלוּן כָּל עוֹנְשַׁיְיהוּ. בְּגִין כָּךְ אַסְתִּיר נְהוֹרִין דְּכָל דַּרְגִּין, לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּיֵיכְלוּן לְאִתְפַּשְׁטָא וּלְשַׁלְּטָאָה. דְּהָא אִי נְהוֹרִין הֲווּ מִתְגַּלְּיָין, לָא הֲווּ יָכְלִין סִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְתַּקְּפָא כְּלָל. וּגְבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִיהִי צְרִיכָא לְאַסְתָּרָא חֵילָא, דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן מִקָּמָהּ סִטְרִין אָחֲרָנִין. וְרָזָא דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דְּהָא כֵּס אִשְׁתְּאַר מִכִּסֵּא, י"ה מֵיהֹוָ"ה. וְרָזָא "אַסְתִּיר פָּנַי" (דברים לא, יח), דְּלָא אִשְׁתְּאַר לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא הַהוּא דְּלָא אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכֵי. כְּגַוְנָא דָּא יָד דָּא אַטְמָרַת הָכִי דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ וַדַּאי. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּהַאי יָד יִתְפַּסְּקוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז).
בְּהַהוּא זִמְנָא (דף קכב' עמוד ב') "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁכִינְתָּא, דִּתְהָא לַהּ אֲתַר לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמָא, מַה דְּלָאו הָכִי בְּקַדְמִיתָא בְּגִין כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין דְּקַיְּימִין בֵּיהּ. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְדַּכֵּי וְיִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וָשֶׁבַע
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּתִתְּמַר שִׁירָתָא בְּעָלְמָא דִּכְתִיב בַּהּ "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח). דְּרוּחָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה נָשִׁיב לְתַתָּא וּבֵיהּ "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח, א). אִלֵּין מַיִין דְּטוֹפָנָא דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא יְהֵא נָשִׁיב מִלְעֵילָּא, בֵּיהּ יִתְחַדְּשׁוּן דַּרְגִּין לְעֵילָא. לְבָתַר לְתַתָּא נָחִית וְשָׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּמִנֵּהּ יִתְפַּשֵּׁט עַל כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵיהּ יֵימְרוּן שִׁירָתָא. כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן (דף קכג' עמוד א') כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, מִתְחַבְּרָן כְּחַד עִלָאֵי וְתַתָּאֵי. וְרָזָא דָּא "יָד הַחֲזָקָה" כְּמָה דְּאִתְּמָר בְּמִצְרַיִם "כִּי בְּיָד חֲזָקָה" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה עִלָאֵי וְתַתָּאֵי, וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְּפָא בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין הַאי לְהַאי. וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ'. דְּאִינוּן מִתְחַדְּשָׁן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִדּוּשָׁא וַדַּאי. כְּדֵין "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח), דָּא רֵישָׁא דִּמְהֵימָנוּתָא חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן תִּיפּוּק שִׁירָתָא דָּא וַדַּאי. "מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּתִיפּוּק שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין אִלֵּין דְּגָלוּתָא, כְּדֵין מְשִׁיחוּ אִתְיַשַּׁב עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא כִּדְקָא יָאוּת. וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשְׁכִינְתָּא דְּשָׁרְיָת עֲלֵיהּ וּמִתְיַשְׁבָא כִּדְקָא חֲזֵי, וְדָא "יִרְאַת (דף קכג' עמוד ב') יְהֹוָה" דְּאִתְּמָר בַּהּ "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג):
(דף קכב' עמוד א')
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְשִׁתָּא
> הגלות ועונשי ישראל כדי להיטיב איתם ולהיפרע מהגוים
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא "יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דִּבְגָלוּתָא כֻּלְהוֹ נְהוֹרִין דַּרְגִּין עִלָּאִין מַסְתִּירִין נְהוֹרַיְיהוּ. בגלות, כל האורות – המדרגות העליונות מסתירות אורותיהם, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא" (דברים לא, יח). אַמַּאי? אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא עֲבַד לְטִיבוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִיהוּ בָּעֵי דְּאוּמִּין יִשְׁלְטוּן עֲלַיְיהוּ עַד דִּיקַבְּלוּן כָּל עוֹנְשַׁיְיהוּ. מדוע? אלא הקדוש ברוך הוא הכל עושה לטובתם של ישראל ורוצה שאומות העולם ישלטו עליהם עד שיקבלו ישראל כל עונשם שבגינם יצאו לגלות, בְּגִין כָּךְ אַסְתִּיר נְהוֹרִין דְּכָל דַּרְגִּין, לְמֵיהַב אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא דְּיֵיכְלוּן לְאִתְפַּשְׁטָא וּלְשַׁלְּטָאָה. לפיכך הסתיר ההארות שבכל המדרגות, כדי לתת מקום לסיטרא אחרא שיוכלו להתפשט ולשלוט ברשות הקדושה, דְּהָא אִי נְהוֹרִין הֲווּ מִתְגַּלְּיָין, לָא הֲווּ יָכְלִין סִטְרָא אַחֲרָא לְאִתְתַּקְּפָא כְּלָל. שהרי, אם האורות היו מתגלים – לא היו יכולים הסטרא אחרא להתחזק כלל מפני כוח הקדושה והיו מתבטלים.
> סוד הפסוק "כי יד על כס יה" בהעלם היד החזקה, וגילויה לעתיד לבוא
וּגְבוּרָה דְּרוֹעָא שְׂמָאלָא אִיהִי צְרִיכָא לְאַסְתָּרָא חֵילָא, דְּלָא יִשְׁתֵּיצוּן מִקָּמָהּ סִטְרִין אָחֲרָנִין. והגבורה שהיא הזרוע השמאלית היא צריכה להסתיר כוחה כדי שלא יאבדו מפניה הסטרא אחרא, וסוד זה, וְרָזָא דָּא "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז). דְּהָא כֵּס אִשְׁתְּאַר מִכִּסֵּא, י"ה מֵיהֹוָ"ה. וזה סוד הסתרת כח היד החזקה, וע"כ מכסא נשאר כס, וי"ה נסתר מהוי"ה, וזו השבועה שנשבע הקב"ה שאין השם והכסא שלם עד שיאבד זכרו של עמלק מהעולם, וזה סוד, וְרָזָא "אַסְתִּיר פָּנַי" (דברים לא, יח), דְּלָא אִשְׁתְּאַר לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא הַהוּא דְּלָא אֶפְשָׁר בְּלָאו הָכֵי. שלא ישארו מגולות אלא אותן המדרגות הנצרכות לקיום העולם שאי אפשר בלאו הכי, כְּגַוְנָא דָּא יָד דָּא אַטְמָרַת הָכִי דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה אֶלָּא מַאי דְּאִצְטְרִיךְ וַדַּאי. כעניין זה, כך נעלמת יד החזקה, ואינה מתגלה בכל תוקפה, אלא רק מה שצריך ודאי אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי בְּהַאי יָד יִתְפַּסְּקוּן עֲמָלֵקִים מֵעָלְמָא. אבל לעתיד לבוא תתגלה היד בכל תוקפה ובזו היד יכרתו העמלקים מהעולם, לפיכך נאמר בְּגִין כָּךְ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז).
בְּהַהוּא זִמְנָא (דף קכב' עמוד א') "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יִרְאַת שָׁמַיִם שְׁכִינְתָּא, דִּתְהָא לַהּ אֲתַר לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמָא, מַה דְּלָאו הָכִי בְּקַדְמִיתָא בְּגִין כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין דְּקַיְּימִין בֵּיהּ. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא יִתְדַּכֵּי וְיִתְתַּקַּן כִּדְקָא יָאוּת: יראת שמיים היא השכינה, שיהיה לה מקום להתפשט בכל העולם מה שלא היה כן בתחילה בגלל כמה סיטרא אחרא הטמאים שנמצאים בעולם, אבל באותו הזמן לאחר שתעבירם היד החזקה, הכל יטהר ויתוקן כמו שראוי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שֶׁבַע וְשִׁתִּין
> ראש אמנה, רוח שיוצאת מחכמה סתימאה, תייבש את מי המבול שסודם עשו וישמעאל
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי והנה רב המנונא סבא בא, פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) בְּזִמְנָא דְּתִתְּמַר שִׁירָתָא בְּעָלְמָא בזמן שתאמר השירה בעולם שנאמר בה, דִּכְתִיב בַּהּ "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח). דְּרוּחָא מֵחָכְמָה סְתִימָאָה נָשִׁיב לְתַתָּא שרוח מחכמה סתימאה תנשוב למטה, ובה וּבֵיהּ "וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם" (בראשית ח, א). אִלֵּין מַיִין דְּטוֹפָנָא דְּאִינוּן עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל. היא הרוח שמעבירה את אלה מי המבול שהם עשו וישמעאל.
> רוח ח"ס תחדש מדריגות עליונים ובכח היד החזקה דשכינה תתחבר במלך המשיח וממנו לכולם
תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא יְהֵא נָשִׁיב מִלְעֵילָּא, בֵּיהּ יִתְחַדְּשׁוּן דַּרְגִּין לְעֵילָא. בוא וראה, בזמן שרוח זו תנשוב מלמעלה, בה יתחדשו מדרגות למעלה, לְבָתַר לְתַתָּא נָחִית וְשָׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא וּמִנֵּהּ יִתְפַּשֵּׁט עַל כֻּלְהוֹ יִשְׂרָאֵל וּבֵיהּ יֵימְרוּן שִׁירָתָא. אחר כך, תרד למטה ותשרה על מלך המשיח וממנו תתפשט על כל ישראל ובה יאמרו ישראל שירה. כְּדֵין יִזְדַּמְּנוּן (דף קכג' עמוד א') כֻּלְהוֹ כַּחֲדָא, מִתְחַבְּרָן כְּחַד עִלָאֵי וְתַתָּאֵי. ואז יזדמנו כולם ביחד, מתחברים כאחד עליונים ותחתונים, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "יָד הַחֲזָקָה" כְּמָה דְּאִתְּמָר כמו שנאמר בְּמִצְרַיִם "כִּי בְּיָד חֲזָקָה" (שמות יג, ט) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה עִלָאֵי וְתַתָּאֵי, וּשְׁכִינְתָּא מִתְתַּקְּפָא בְּאֶמְצָעִיתָא בֵּין הַאי לְהַאי. וסוד ענין חיבור עליונים ותחתונים, בכח השכינה שמתחזקת באמצע ביניהם, בין זה לזה, וזה סוד, וְרָזָא דָּא "אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ'. דְּאִינוּן מִתְחַדְּשָׁן בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִדּוּשָׁא וַדַּאי. וזה הסוד שהם מתחדשים בההוא אור חידוש ודאי, ואז כְּדֵין "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" (שיר השירים ד, ח), דָּא רֵישָׁא דִּמְהֵימָנוּתָא חָכְמְתָא סְתִימָאָה, דְּמִתָּמָן תִּיפּוּק שִׁירָתָא דָּא וַדַּאי. זו ראש האמונה חכמה סתימאה שמשם תצא זו השירה ודאי. "מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת" (שיר השירים ד, ח) וְכוּ' בְּזִמְנָא דְּתִיפּוּק שְׁכִינְתָּא מִגּוֹ קְלִיפִין אִלֵּין דְּגָלוּתָא, כְּדֵין מְשִׁיחוּ אִתְיַשַּׁב עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא כִּדְקָא יָאוּת. בזמן שתצא השכינה מגוב האריות – אלו הקליפות שבגלות, אז "משיחה", שפע היוצא ממוחא יתיישב על ראש המשיח כמו שראוי. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשְׁכִינְתָּא דְּשָׁרְיָת עֲלֵיהּ וּמִתְיַשְׁבָא כִּדְקָא חֲזֵי, בשכינה שתשרה עליו ותתישב כמו שצריך, והיא וְדָא "יִרְאַת (דף קכג' עמוד ב') יְהֹוָה" דְּאִתְּמָר בַּהּ שנאמר בה "וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ג):
תפילה קפ"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קפ"ג: הנבראים מתקשרים בבהמ"ק בכח היחוד, ומשם מתפשט השפע והחיים לכולם. מלך המשיח עתיד להחזיר הכבוד שישרה על הכסא.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה", בְּיִחוּד שָׁלֵם "יְהוָֹה אֲדֹנָי" שֶׁהֵם ח' אוֹתִיּוֹת, בָּהֶם "אָז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי", שֶׁכֵּן מִתְקַשְּׁרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ "וַיהֹוָה בְּהֵיכָל קָדְשׁוֹ" – יְהוָֹה אֲדֹנָי, לְפִיכָךְ "כִּי בֵּיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא". "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה", שֶׁסּוֹף הַתְּפִלָּה קֶשֶׁר שֶׁלָּהּ בַּיִּחוּד, וְכֵן מִתְקַשֶּׁרֶת בְּסוֹד "אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד": אֶחָד בִּתְחִלָּה, יָחִיד בָּאֶמְצַע – וְהֵם שְׁנֵי קְרִיאַת שְׁמַע, מְיֻחָד בְּסוֹף הַכֹּל וְזֶה שָׁלוֹם "הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם" מִיָּד "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה".
וְכִסֵּא זֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אַחַר שֶׁכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן נִתְקַן בְּסוֹד אֶחָד שֶׁבּוֹ "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן", וְזֶה ד' שֶׁל אֶחָד יוֹרֵד לְמַטָּה וּמֵאִיר לְד' מַחֲנוֹת שְׁכִינָה שֶׁהֵם ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד. וְעוֹד מִתְפַשְׁטִים לְי"ב בָּקָר שֶׁעוֹמְדִים תַּחַת הַיָּם, לְהִתְפַּשֵּׁט לְכָל צְדָדֵי הָעוֹלָם, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "כִּי שָׁם צִוָּה יְהֹוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם". כְּלַל כָּל הָעוֹלָם וְכָל הַבְּרִיּוֹת שֶׁלּוֹ נִקְשָׁרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהַיִּחוּד שׁוֹלֵט שָׁם וּמְקַשֵּׁר הַכֹּל בַּיִּחוּד, לְפִיכָךְ אוֹר הַיִּחוּד מִתְפַּשֵּׁט מִשָּׁם לְכָל הָעוֹלָם, וְזֶה "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה", שֶׁהֲרֵי לְפִי שֶׁהַיִּחוּד נִתְקַן – כְּלָל כָּל הָעוֹלָם נִקְרָא, וְלָכֵן "חַיִּים עַד הָעוֹלָם", בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹרֵד הָאוֹר מִתּוֹךְ הַיִּחוּד אֶל כָּל הָעֲנָפִים "חַיִּים עַד הָעוֹלָם" וַדַּאי. וְכִסֵּא – הֵיכָל לְכָבוֹד עַד שֶׁמִּתְיַשֵּׁב בּוֹ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן כַּמָּה חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ עוֹמְדִים שֶׁיִּהְיֶה הַכָּבוֹד סוֹבֵב עֲלֵיהֶם הַדָּא הוּא דִכְתִיב "וְיִרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָעוֹף וַיֵדֶא" וכו'. וְכֵן מִזְדַּמְּנִים מְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִקְדָשׁ לִטֹּל כָּל אֶחָד תִּקּוּנוֹ הַדָּא הוּא דִכְתִיב "בָּרְכוּ יְהֹוָה מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ" וכו'.
"כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִּסְאוֹת לְמִּשְׁפָּט", לְתַקֵּן כִּסֵּא זֶה. וּשְׁנֵי כִּסְאוֹת: אֶחָד "לֵב" ואֶחָד "מֹחַ", שֶׁהֵם "כִּסֵּא דִּין" וְ"כִסֵּא רַחֲמִים". וְכָל כָּךְ לָמָּה, אֶלָּא לְהַעֲמִיד הָאָרֶץ בַּעֲבוּר הַס"א שֶׁשּׁוֹלֶטֶת לְמַטָּה, לְהַעֲבִיר אוֹתָהּ וּלְהַרְחִיק הֶזֵּק מִן הָעוֹלָם. "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט" וַדַּאי, דִּכְתִיב "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ", מִי נוֹטֵל כָּל זֶה? אֶלָּא דָּוִד דִּכְתִיב "בֵּית דָּוִד כֹה אָמַר יְהֹוָה דִּינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט", "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִּסְאוֹת לְמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי כִּסֵּא זֶה אֵינוֹ מְתֻקָּן לְמַטָּה וְעַל כֵּן ס"מ הָרָשָׁע עוֹשֶׂה כַּמָּה עַוְלָה וּמִרְמָה, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַמִּשְׁפָּט שֶׁלְּךָ, שֶׁבּוֹ "הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים" וְיַשְׁרֶה הַכָּבוֹד עַל כִּסְאוֹ, וּמְשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ יִזְדַּמְּנוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. מִי יְתַקֵּן זֶה? אֶלָּא יִחוּד שֶׁלְּךָ וַדַּאי, לִכְלֹל ד' עִם "אָח" וְזֶה כָּבוֹד שֶׁמִּתְחַבֵּר לְמַעְלָה, מִיָּד נוֹטֵל כֹּחוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁמִּשְׁפָּט זֶה יִתְעוֹרֵר מִיָּד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְקַבֵּל כֹּחוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים", מִיָּד "וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֶׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע". וְזֶה רוּחַ שֶׁבּוֹ נִבְרְאוּ כָּל הַצְּבָאוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים דִּכְתִיב "וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם", "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" דְּבַר אֱמֶת, דִּכְתִיב "רֹאשׁ דְבָרְךָ אֱמֶת". וּלְפִי שֶׁשֶּׁקֶר רוֹצֶה לְעַרְבֵּב הָאֱמֶת שַׂמְתָּ מִשְׁפָּט זֶה בָּעוֹלָם שֶׁהוּא מִשְׁפַּט אֱמֶת לְהַעֲבִיר הַנְּזִיקִין שֶׁל אוֹתוֹ מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, וְזֶה זָקֵ"ן נֵזֶ"ק, וְזֶה מִצְוָה לָדוּן בְּדִינֵי הַנְּזָקִין מִשְׁפַּט אֱמֶת וַדַּאי. עַד שֶׁאֵין הַכָּבוֹד שׁוֹרֶה עַל כִּסֵּא, מִשְׁפָּט זֶה אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה לְמַטָּה וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּעֻלָּתוֹ, וּכְשֶׁיִּחוּדְךָ יְתַקֵּן כִּסֵּא לְמַעְלָה, מִיָּד "וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ", "וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים", מִשָּׁם וָהָלְאָה "וְעַוְלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. כַּמָּה מְקַוִּים לְפָנֶיךָ יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁהֵם רוֹאִים ס"מ הָרָשָׁע שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶם כַּמָּה עַוְלָה וּמִרְמָה, אֲבָל לָאֱמֶת שֶׁלְּךָ הֵם מְקַוִּים, שֶׁאַתָּה מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ וְגָבִי דִּלֵיהּ, שֶׁכֵּן תַּעֲשֶׂה דִּין בָּרָשָׁע הַזֶּה. "הִנָשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים" וְתִהְיֶה מַצִּיל אֶת עָשׁוּק מִיָּד עוֹשְׁקוֹ וְיֵאָמֵר בְּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ "וִידַכֵּא עֹשֵׁק", מִיָּד "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִּסְאוֹת לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד", וְזֶה כִּסֵּא נָכוֹן שֶׁיֵּאָמֵר בּוֹ "כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם", שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁיִּחוּד שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה – עוֹד לֹא יִהְיֶה שִׁנּוּי בְּאוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא "כִּי יְהֹוָה יִהְיֶה לָךָ לְאוֹר עוֹלָם". יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.