Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְעוֹד "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, וְכִי מָאן דְּאִיהוּ תְּחוֹת שִׁעְבּוּדָא דְרִבּוֹנֵיהּ, וְרִבּוֹנֵיהּ אַבְטַח לֵיהּ לְאַפָּקָא לֵיהּ לְחֵירוּ וְאַפִּיק לֵיהּ, אִית לֵיהּ לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ דְּאַפֵּיק לֵיהּ מִגּוֹ שִׁעְבּוּדָא, וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (בראשית טו, יג), וְהָא אִיהוּ אַבְטַח לְאַפָּקָא לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו, יד), וְאִיהוּ מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ כַּמָּה זִמְנִין "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב)?
אָמַר לֵיהּ בְּרִי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ אֲבָל לַאו אִיהוּ דָא לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ, אֶלָּא כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה אִתְקְרִיאַת רֹאשׁ לַחֲבֶרְתָּהּ, וּבְגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לוֹן מֵאָן אֲתַר אַפִּיק לוֹן מִגּוֹ שִׁעְבּוּדָא, פָּתַח בְּ"אָנֹכִי", וְאַדְכִּיר בֵּיהּ "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) וְגוֹ', חַמְשִׁין זִמְנִין לָקֳבֵל חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה.
וְעוֹד 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, הָא אִם עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בְּגִינֵיהּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנִי וְצִוָּנִי, מַאי אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְצִוָּנוּ? אָמַר לֵיהּ וַדַּאי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, בְּוַדַּאי עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וְצַדִּיק אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ', 'אֲשֶׁר' וַדַּאי דְאִיהִי אֲשֶׁר אהי"ה אִימָּא עִלָּאָה, מַנִּי לוֹן עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי מִצְוָה, לְכָל חַד מִנַּיְיהוּ, וְאִינוּן לְעֵילָא תְּרֵין כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְאִתְפָּרְשׁוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, וּלְתַתָּא אִתְעֲבִידוּ בָּהּ אֲגוּדָה חֲדָא, וּבְגִין דָּא אִינוּן לְעֵילָא תְּרֵין, וּלְתַתָּא חָד, דְּיִחוּדָא לָא אִית בְּכָל עַנְפִין דְּאִילָנָא אֶלָּא בָהּ, דְּאִיהִי אֲגַד דְּכֻלְּהוּ, אִיהִי אֲגוּדָה דְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד.
וְעוֹד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) דָּא נְבוּאָה בַּמַּרְאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו), וְאִיהִי חָזוֹן דִּנְבִיאַיָּא, אִיהִי חָזוֹן וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חוֹזֶה, דְּאִיהוּ יְהֹוָה אדנ"י, דְהָכִי סָלִיק חָזֹן חָסֵר ו' חָמֵשׁ וְשִׁתִּין כְּחֻשְׁבַּן אדנ"י, בִּנְבוּאָ"ה ס"ו, ס"ה כְּחֻשְׁבַּן אדנ"י, וְתֵיבָה הָא ס"ו, וּבְמַאי הִיא חָזוֹן בְּאָת ו', בֵּיהּ אִתְעֲבִידַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא אָדוֹן דִּילָהּ.


תקונא ארבעין

(דף פ ע"א) בְּרֵאשִׁית, "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ" (תהלים מה, יא) וְגוֹ', בְּרֵאשִׁית תַּמָּן שִׁמְעִ"י, תַּמָּן בַּ"ת, תַּמָּן רְאִ"י, שִׁמְעִ"י ש' מִן בְּרֵאשִׁית, בַּ"ת תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּרֵישָׁא וְסוֹפָא דְתֵיבָה, רְאִ"י תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא בְּ'רֵא'שִׁ'י'ת, וְכַד תְּהֵא בְּחִבּוּרָא עִמֵּיהּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, אִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ "וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ" (תהלים מה, יא), דְּ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד), "כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" (תהלים מה, יב), "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (יהושע ג, יא) וַדַּאי.
וּבְגִין דָּא מִסִּטְרָא דְיְהֹוָה אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וְכַד אִיהִי אדנ"י בְּלָא בַּעְלָהּ אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא. וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְ-יהוה אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְאדנ"י אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נַהֲרָא, דְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין רַחֲמֵי, וְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין דִּינָא, דִּנְבוּאָה אִיהִי שְׁקִילָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וּלְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה.


וְעוֹד "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), וְעוֹד אָנֹכִ"י יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,  אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, וְכִי מָאן דְּאִיהוּ תְּחוֹת שִׁעְבּוּדָא דְרִבּוֹנֵיהּ, וְרִבּוֹנֵיהּ אַבְטַח לֵיהּ לְאַפָּקָא לֵיהּ לְחֵירוּ וְאַפִּיק לֵיהּ, אִית לֵיהּ לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ דְּאַפֵּיק לֵיהּ מִגּוֹ שִׁעְבּוּדָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וְכִי מִי שֶׁהוּא תַחַת שִׁעְבּוּד אֲדוֹנוֹ, וְרִבּוֹנוֹ הִבְטִיחַ לוֹ לְהוֹצִיאוֹ לַחֵרוּת וְהוֹצִיא אוֹתוֹ, יֵשׁ לוֹ לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד? וְהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (בראשית טו, יג), וַהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְאַבְרָהָם כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם,
וְהָא אִיהוּ אַבְטַח לְאַפָּקָא לִבְנוֹי מִגָּלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו, יד), וַהֲרֵי הוּא הִבְטִיחַ לְהוֹצִיא אֶת בָּנָיו מִן הַגָּלוּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל,  וְאִיהוּ מְשַׁבַּח גַּרְמֵיהּ כַּמָּה זִמְנִין "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב)? וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ כַּמָּה פְעָמִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם?
אָמַר לֵיהּ בְּרִי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ אֲבָל לַאו אִיהוּ דָא לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ, אָמַר לוֹ: בְּנִי, יָפֶה אָמַרְתָּ, אֲבָל זֶה לֹא לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ,  אֶלָּא כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה אִתְקְרִיאַת רֹאשׁ לַחֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה נִקְרֵאת רֹאשׁ לַחֲבֶרְתָּהּ,  וּבְגִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לוֹן מֵאָן אֲתַר אַפִּיק לוֹן מִגּוֹ שִׁעְבּוּדָא, וּכְדֵי לְהוֹדִיעַ לָהֶם מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוֹצִיא אוֹתָם מִתּוֹךְ הַשִּׁעְבּוּד,  פָּתַח בְּ"אָנֹכִי", וְאַדְכִּיר בֵּיהּ "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) וְגוֹ', חַמְשִׁין זִמְנִין לָקֳבֵל חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה. פָּתַח בְּאָנֹכִי, וְהִזְכִּיר אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹמֵר חֲמִשִּׁים פְּעָמִים, כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה.
וְעוֹד 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ', אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אַבָּא, הָא אִם עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, וְעוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, הֲרֵי אִם הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הוּא מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר בְּגִינֵיהּ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנִי וְצִוָּנִי, מַאי אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְצִוָּנוּ? הָיָה לוֹ לוֹמַר בִּשְׁבִילוֹ אֲשֶׁר קִדְּשַׁנִי וְצִוַּנִי, מַה זֶּה אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְצִוָּנוּ?  אָמַר לֵיהּ וַדַּאי שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ, בְּוַדַּאי עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אָמַר לוֹ: וַדַּאי, יָפֶה אָמַרְתָּ, בְּוַדַּאי עַל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי  וְצַדִּיק אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ', וְצַדִּיק נֶאֱמַר עַל שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ,
'אֲשֶׁר' וַדַּאי דְאִיהִי אֲשֶׁר אהי"ה אִימָּא עִלָּאָה, מַנִּי לוֹן עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי מִצְוָה, אֲשֶׁר וַדַּאי, שֶׁהִיא אֲשֶׁר אהי"ה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, צִוָּה אוֹתָם עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מִצְוָה, לְכָל חַד מִנַּיְיהוּ, וְאִינוּן לְעֵילָא תְּרֵין כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְאִתְפָּרְשׁוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, לְכָל אֶחָד מֵהֶם, וְהֵם לְמַעְלָה שְׁנַיִם כְּעַנְפֵי הָאִילָן שֶׁנִּפְרְשׂוּ לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל,  וּלְתַתָּא אִתְעֲבִידוּ בָּהּ אֲגוּדָה חֲדָא, וּבְגִין דָּא אִינוּן לְעֵילָא תְּרֵין, וּלְתַתָּא חָד, וּלְמַטָּה הֵם נַעֲשׂוּ בָהּ אֲגֻדָּה אַחַת, וּמִשּׁוּם זֶה הֵם לְמַעְלָה שְׁנַיִם וּלְמַטָּה אֶחָד דְּיִחוּדָא לָא אִית בְּכָל עַנְפִין דְּאִילָנָא אֶלָּא בָהּ, דְּאִיהִי אֲגַד דְּכֻלְּהוּ, שֶׁאֵין הַיִּחוּד בְּכָל עַנְפֵי הָאִילָן אֶלָּא בָּהּ, שֶׁהִיא אוֹגֶדֶת שֶׁל כֻּלָּם,  אִיהִי אֲגוּדָה דְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, וּבָהּ אִתְעֲבִידוּ כֻּלְּהוּ חָד.  הִיא אֲגֻדָּה שֶׁל כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, וּבָהּ כֻּלָּם נַעֲשִׂים אֶחָד.
 
וְעוֹד "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" (בראשית א, ג) דָּא נְבוּאָה בַּמַּרְאָה, דְאִתְּמַר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו), וְאִיהִי חָזוֹן דִּנְבִיאַיָּא, וְעוֹד, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, זוֹ נְבוּאָה בְמַרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע, וְהִיא חֲזוֹן הַנְּבִיאִים,  אִיהִי חָזוֹן וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חוֹזֶה, דְּאִיהוּ יְהֹוָה אדנ"י, הִיא חָזוֹן וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוֹזֶה, שֶׁהוּא יהו"ה אדנ"י,  דְהָכִי סָלִיק חָזֹן חָסֵר ו' חָמֵשׁ וְשִׁתִּין כְּחֻשְׁבַּן אדנ"י, בִּנְבוּאָ"ה ס"ו, ס"ה כְּחֻשְׁבַּן אדנ"י, וְתֵיבָה הָא ס"ו, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה חָזֹן חָסֵר ו' שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ כְּחֶשְׁבּוֹן אדנ"י, בִּנְבוּאָ"ה ס"ו, ס"ה כְּחֶשְׁבּוֹן אדנ"י, וְתֵבָה הֲרֵי ס"ו,  וּבְמַאי הִיא חָזוֹן בְּאָת ו', בֵּיהּ אִתְעֲבִידַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא אָדוֹן דִּילָהּ. וּבַמֶּה הִיא חָזוֹן? בָּאוֹת ו', בּוֹ נַעֲשֵׂית אַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה הָאָדוֹן שֶׁלָּהּ.

תקונא ארבעין

(דף פ ע"א) בְּרֵאשִׁית, "שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ" (תהלים מה, יא) וְגוֹ', בְּרֵאשִׁית, שִׁמְעִי בַת וּרְאִי וְהַטִּי אָזְנֵךְ וְגוֹמֵר, בְּרֵאשִׁית תַּמָּן שִׁמְעִ"י, תַּמָּן בַּ"ת, תַּמָּן רְאִ"י, שִׁמְעִ"י ש' מִן בְּרֵאשִׁית, בַּ"ת תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּרֵישָׁא וְסוֹפָא דְתֵיבָה, רְאִ"י תַּמָּן אִשְׁתְּמוֹדָע בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא בְּ'רֵא'שִׁ'י'ת, בְּרֵאשִׁית שָׁם שִׁמְעִ"י, שָׁם בַּ"ת, שָׁם רְאִ"י, שִׁמְעִ"י ש' מִן בְּרֵאשִׁית, בַּ"ת שָׁם נוֹדָע בְּרֹאשׁ וְסוֹף הַתֵּבָה, רְאִ"י שָׁם נוֹדָע בָּאֶמְצַע, כְּמוֹ זֶה בְּרֵאשִׁי"ת,.
וְכַד תְּהֵא בְּחִבּוּרָא עִמֵּיהּ כְּגַוְונָא דָא יאהדונה"י, אִיהוּ אָמַר לְגַבָּהּ "וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ" (תהלים מה, יא), וּכְשֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּחִבּוּר כְּמוֹ זֶה: יאהדונה"י, הוּא אוֹמֵר לָהּ וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ,  דְּ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד), "כִּי הוּא אֲדֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ" (תהלים מה, יב), "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (יהושע ג, יא) וַדַּאי. שֶׁעַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, כִּי הוּא אֲדוֹנַיִךְ וְהִשְׁתַּחֲוִי לוֹ, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וַדַּאי
וּבְגִין דָּא מִסִּטְרָא דְיְהֹוָה אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וּמִשּׁוּם זֶה מִצַּד שֶׁל יהו"ה נִקְרֵאת הָאַסְפַּקְלַרְיָה הַמְּאִירָה,  וְכַד אִיהִי אדנ"י בְּלָא בַּעְלָהּ אִתְקְרִיאַת אַסְפַּקְלַרְיָאָה דְלָא נַהֲרָא. וּכְשֶׁאדנ"י הִיא, בְּלִי בַעְלָהּ, נִקְרֵאת אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה,  וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְ-יהוה אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְנַהֲרָא, וְהַנְּבִיאִים מִצַּד שֶׁל יהו"ה הֵם אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁמְּאִירָה וּנְבִיאַיָּא מִסִּטְרָא דְאדנ"י אִינוּן מֵאַסְפַּקְלַרְיָאָה דְּלָא נַהֲרָא, וּנְבִיאִים מִצַּד שֶׁל אדנ"י הֵם מִן הָאַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה דְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין רַחֲמֵי, וְאִלֵּין מִתְנַבְּאִין דִּינָא, דִּנְבוּאָה אִיהִי שְׁקִילָא לְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב וּלְאוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה. שֶׁאֵלּוּ מִתְנַבְּאִים רַחֲמִים, וְאֵלּוּ מִתְנַבְּאִים דִּין, שֶׁהַנְּבוּאָה שְׁקוּלָה לַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְלַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

(דף יב' עמוד ב') פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי:

(דף יב' עמוד ב') פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין, אַנְתְּ אִיהוּ פְּנִימָאָה דְּכָל פְּנִימָאִין, וּבְרָאָה דְּכָל בְּרָאִין, דְּאַנְתְּ מִלְּגַו וּמִלְּבַר וְלֵית אֲתַר בְּעָלְמָא בַּר מִינָךְ. פתח אליהו הנביא בתפילה ואמר ריבון העולמים אתה הוא פנימי לכל הפנימיות, ומקיף לכל החיצוניות, אתה מבפנים ומבחוץ ואין מקום בעולם שהוא חוץ ממך. אַנְתְּ כְּלָלָא דְּיִחוּדָא, וָבָךְ אָת מְקַשֵּׁר כֻּלְהוֹ סְפִירָן דִּילָךְ בְּיִחוּדָא חַד, וּבְהוּ אַנְתְּ מְנַהֵג עָלְמִין כִּרְעוּתָךְ. אתה הוא כללות היחוד, ובך אתה מקשר כל הספירות שלך ביחוד אחד, ובהם אתה מנהג העולמות כרצונך, וְלֵית מִלָּה דְּנָפְקָא מֵאוֹרְחָא כְּלָל, אֶלָּא כֹּלָּא בְּשִׁיעוּרָא שְׁלִים. ואין דבר שיוצא בדרכו כלל אלה הכל בשיעור שלם. וְאוֹרַיְתָא כְּלָלָא דְּכֹלָּא יְהִיבַת לְעַמֶּךָ קַדִּישָׁא, לְאִתְתַּקְּנָא עַל יְדֵיהוֹן תִּיקּוּנָא שְׁלִים.  והתורה כללות הכל נתתה לעמך הקדוש להיתקן על-ידיהם תיקון שלם.  יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְגַלָּאָה נַהִירוּ דְּאוֹרַיְתָךְ דְּתַנְהִיר בְּעָלְמָא, וְיִתְנַהֲרוּן מִינֵּיהּ כָּל בִּרְיָין דִּילָךְ, וְיִתְהַדְּרוּן כֻּלְהוֹ לְפוּלְחָנָךְ. יהי רצון מלפניך לגלות אור תורתך שתאיר בעולמך, ויאורו ממנה כל הבריות שלך ויחזרו כולם לעבודתך. וּבְשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין יִשְׁתַּלִים תִּיקּוּנָא עִלָּאָה לְאִתְקַשְּׁרָא כָּל דַּרְגִּין בְּקִּשְׁרָא חֲדָא, וְיִתְעַטְּרוּן כֻּלְהוֹ בִשְׁכִינְתָּךְ קַדִּישָׁא, דְּאִיהִי מָאנָא דְּכֹלָּא קִשְׁרָא דְּכֹלָּא יִחוּדָא דְּכֹלָּא, ובשבעים תיקונים אלה יושלם התיקון העליון לקשר כל המדרגות בקשר אחד,  ויתעטרו כולם בשכינתך הקדושה, שהיא כלי הכל, קשר הכל, יחוד הכל, וְכֹלָּא יִתְקַשַׁר בְּרֵישָׁא דִּבְּרַךְ יְחִידָאָה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, לְשַׁלְּטָאָה בֵּיהּ עַל כָּל עָלְמָא, וּלְאִתְגַּלָּאָה נְהוֹרָךְ עַד סוֹפָא דְּכֹלָּא.  והכל יתקשר בראש בנך יחידך מלך המשיח, לשלוט בו על כל העולם, ולגלות אורך עד סוף הכל. וְכָל רַע יִתְעַבַּר מֵעָלְמָא, וְיִתְהַדַּר כֹּלָּא לְאִשְׁתַּעְבְּדָא קָמָךְ. וכל רע יעבור מהעולם ויחזור הכל להשתעבד לפניך. וְיִסְתַּלֵּק יְקָרְךָ עַל כָּל סִטְרִין דְּעָלְמָא, כְּמָה דְּאִתְּמָר  ויעלה יקרך על כל צדדי העולם כמו שנאמר, "יְהִי כְבוֹד יְהֹוָה לְעוֹלָם יִשְׂמַח יְהֹוָה בְּמַעֲשָׂיו" (תהלים קד, לא). עַד הָכָא רָזָא דְּיִחוּדָא, מִכָּאן וָאֵילָךְ יִתְפָּרְשׁוּן רָזִין בְּתִיקּוּנִין עִלָּאִין. עד כאן סוד היחוד. מכאן ואילך יתפרשו הסודות בתיקונים עליונים.

"וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" אִלֵּין מָארֵי קַבָּלָה. יַזְהִירוּ בְּזֹהַר דָא דְּאִיהוּ כְּלָלָא דְּכָל נְהוֹרִין. אלה בעלי הקבלה, יזהירו בזוהר הזה שהוא כללות כל האורות. בְּשִׁבְעִין תִּיקּוּנִין אִלֵּין, דִּבְהוּ אִתְכַּנְשׁוּ כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין עִלָּאִין דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּעִידּוּנָא דְּגִנְתָּא, בשבעים תיקונים אלה, בהם נאספים כל הנשמות העליונות שמתקשרים בעדן שבגן,  וְהָכָא מִשְׁתַּכְּחָן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן וְכֻלְהוֹ סְפִירָן עִלָּאִין רָשׁוּ אֶתְיָהִיב לְהוּ לְאַרָקָא חָכְמְתָא עִלָּאָה לְאִתְגַּלָּאָה בְּעָלְמָא.  וכאן נמצאים קודשא בריך הוא ושכינתיה וכל המחנות שלהם וכל הספירות העליונות שניתנה להם רשות, להוריד החוכמה העליונה להתגלות בעולם. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּי וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי: אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילותת שכ"ט - ש"לה מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה שכ"ט: ישראל הם נר לגבי אור יחודו יתברך שמתיחד בתוכם, ואותיות הוי"ה שורים עליהם בסוד גווניהם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הָאֵר אוֹרְךָ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם "נֵר" לְגַבָּךְ בְּיִחוּד שֶׁמִּתְיַחֵד בְּתוֹכָם, שֶׁהוּא יאההויה"ה יאהלוההי"ם יאהדונה"י שֶׁהוּא שָׁלוֹם, בּוֹ, "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", וְעוֹד נֵ"ר נֶ'פֶשׁ ר'וּחַ שֶׁהֵם ו"ה שֶׁמִּתְיַחֵד בְּתוֹכָם, וּשְׁנֵי אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנִים יִשְׁרוּ עֲלֵיהֶם בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ וְזֶה י"ה, מִיָּד, "יִהְיֶה ה' אֶחָד", לְהִתְקָרֵב ד' אוֹתִיּוֹת בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת הַכֹּל א', וְד' גְּוָנִים יָאִירוּ בְּאוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁהֵם סוֹד אֶחָד, וְזֶה יוֹ"ד הֵ"א שֶׁהוּא כְּחֻשְׁבָּן יהו"ה, וּכְנֶגֶד זֶה יִשְׁתַּלְּמוּ ד' בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם ג' אָבוֹת וְדָוִד, ד' לְנֶגֶד ד', וְהֵם ח', בּוֹ, "אָ"ז תִּקְרָא וַיהוָֹה יַעֲנֶה", וְזֶה, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד" – זֶה יָ"הּ, "וּשְׁמוֹ אֶחָד" – זֶה ו"ה. נ"ר ד' שֶׁלְּמַטָּה, אוֹר ד' שֶׁשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם מִצַּד מֹשֶׁה, מִיָּד לְהַעֲלוֹת נֵ"ר תָּמִיד.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, יִחוּדְךָ הוּא שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה ש"ל: נר זה גוף, אור – נשמה, שפע העליון הוא השמן. בגלות נמשך השפע בהסתר, ובגילוי היחוד יערוך נר למשיחו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שֶׁמֶן מִמְּךָ יוֹצֵא לְהָאִיר הָאוֹרוֹת וּלְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת תּוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלְּךָ, וּבַעֲבוּר שֶׁמֶן זֶה שֶׁלֹּא נִגְרָע מֵהֶם אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, נֶאֱמַר בַּשְּׁכִינָה, "לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ", "נֵר" זֶה גּוּף, "אוֹר" – נְשָׁמָה, שֶׁמֶן עֶלְיוֹן יוֹרֵד בְּתוֹכָם שֶׁלֹּא פּוֹסֵק, וְזֶה מָזוֹן שֶׁלָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן", וּבַעֲבוּר זֶה צִוִּיתָ אוֹתָנוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, אֲבָל חוּץ מִבֵּית הַמִּקְדָשׁ אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהַרְאוֹת יִחוּדְךָ בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, וְסוֹד הַדָּבָר "אֵין קָרְבָּנוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ" שֶׁהֲרֵי הַיִּחוּד שֶׁלְּךָ נִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר", עִם כָּל זֶה, שֶׁמֶן זֶה לֹא פָּסַקְתָּ מִמֶּנּוּ, שֶׁמִּי שֶׁנִּפְסָק מִמֶּנּוּ שֶׁמֶן זֶה, נִפְסָק לְגַמְרֵי הוּא וְחַיָּיו, אֲבָל, "דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי", עַתָּה הֲרֵי לְךָ עוֹמֵד לְהַדְלִיק נֵרוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁהוּא "וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי", בַּזְּמַן שֶׁתִּתְגַּלֶּה עָלֵינוּ בְּיִחוּדְךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ, ה' אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.