Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

רַשִּׁיעַיָּא לָא שַׁלִּיט בְּהוֹן מוּסָר אֶלָּא נָטְרִין דְּבָבוּ, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כז, מא), יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דְהֶבֶל וְעֵשָׂו כְּגַוְונָא דְקַיִן, "וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ" (בראשית ד, י) וְכוּ' חוֹבָא דָּא דִקְטַלְתְּ לַאֲחוּךְ לָא עֲבַדְתְּ לֵיהּ אֶלָּא לִשְׁמָא דְאִתְקְרִי מ"ה, "מָ"ה אֲעִידֵךְ" (איכה ב, יג) וְאַסְהִיד עֲלָךְ, וְאִיהִי תָּבְעָה לָךְ.

וְלָא עוֹד אֶלָּא מ"ה דְאִיהוּ אָדָם דְּעָבִיד לָךְ, גָּרַם דָּא דְּאַפִּיק מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּךְ לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים" (שמות כ, ד), וְהָא אִתְּמַר 'אִם אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם', אֶלָּא כַּךְ הֲוָה עוֹבְדֵי אֲבוּהָ הֲוָה בִידֵיהּ, עַל סִבָּה דְאִשָּׁה הֲוָה, כְּמָה דְאִתְּמַר "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (בראשית ד, ח), וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִתְּתָא, אִתְּתָא גָרְמַת מִיתָה לְאָדָם, וְגָרְמַת מִיתָה לְהֶבֶל, כְּמָה דְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמַנָּא דְּעֵשָׂו "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, כה), כְּגַוְונָא דָא הֲוָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנָצַח הֶבֶל לְקַיִן, וְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי דְחַיִּיס עֲלוֹי וְלָא בָעָא לְמִקְטְלֵיהּ, וְקָם הוּא וְקָטְלֵיהּ, וְאִתְּתָא גָרְמָא דָא, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), וּבְקִנְאָה דִילֵיהּ קָטִל לֵיהּ.

וַיֹּאמֶר "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, י), אַנְתְּ הוּא בְרֵיהּ דְּחִוְיָא דְגָרַם מִיתָה לְאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (בראשית ג, יד), כַּךְ אִית לָךְ לְיַרְתָא מִנֵּיהּ, דְּעוֹבָדָא דִילֵיהּ בִּידָךְ, בְּגִין דָּא "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ" (בראשית ד, יא), דָא הֲוָה אַרְעָא דְּלַיִּיט לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּשַׁע לְוָוטִין, לַיִּיט לְקַיִן חַד לְאַשְׁלָמָא לַעֲשָׂרָה, וּבְגִין דָּא אָמַר "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, יא) וְכוּ', "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ד, יב) וְכוּ' דִּתְּהֵא תָּשַׁשׁ חֵילָהָא לְגַבָּךְ, וְלָא יִפְּקוּן מִינָךְ מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין.

"נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד, יב), דַּאֲנָא אֲמָרִית לְאָדָם "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה" (בראשית א, כו), דְּאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְתַלְיָין בְּמַזָּלוֹת, דְּדַמְיָין לְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפוֹת, כֻּלְּהוּ אָזְלוּ לְגַבָּךְ לְקַטְלָא לָךְ, וְאַנְתְּ תֵּזִיל נָע וָנָד מִקַּדְמָאֵי, נָ"ע וָנָ"ד עָוֹ"ן דָּ"ן. וְעוֹד "נָע וָנָד" בְּגִין דְּאַנְתְּ עָוֹ"ן דְּנִדָּ"ה, וּבַנִּדָּה אִתְעֲבִידַת דְּאִיהִי זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ לְחַוָּה, בְּגִין דָּא נָע וָנָד תִּהְיֶה. וְעוֹד נָע בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְסמא"ל, נָד בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ, נָע בְּעָלְמָא דֵין, נָד בְּעָלְמָא דְאָתֵי, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּנָטְלִין תַּרְוַיְיהוּ נוּקְמָא מִינָךְ.

וּבְגִין דָּא כַּד שָׁמַע דְּבַאֲתַר עִלָּאָה דָא הֲוָה תַלְיָא הֶבֶל, מִיָּד "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהֹוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג), הָכָא תָב בִּתְיוּבְתָּא וְאִתְחַרַט, בְּגִין דָּא "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), הָכָא רָמַז אוֹת בְּרִית מִילָה דְקַבִּיל יִתְרוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים א, טז) שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, וּבְיִתְרוֹ אִתְתַּקַּן קַיִן מֵחוֹבֵיהּ. וְעוֹד בְּהַהוּא זִמְנָא קַבִּיל לֵיהּ, בְּגִין דְּאַחֲזֵי לֵיהּ בְּנוֹי דְקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה דַהֲווֹ עֲתִידִין לְמֶהֱוִי בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אָמַר וְכִי לְחַיָּיבָא קַבִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַצַּדִּיקַיָּיא, מִיָּד "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהֹוָה" (בראשית ד, טז), בְּהַאי נָפַק מִן דִּינָא, וְקַבִּיל עֲלֵיהּ כָּל מַה דְּאִתְגַּזַּר בֵּיהּ, דִּכְתִיב "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד" (בראשית ד, טז), מַה דְּאָמַר לֵיהּ נָד, שַׁוִּי עֲלֵיהּ ו' וְאִתְעֲבִיד נוֹד, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ" (בראשית ד, טו), דְּאִם הֲוָה נָד אִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" (בראשית ד, יד), וּבְגִין דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וְקַבִּיל עֲלֵיהּ אוֹת בְּרִית, שַׁוִּי עֲלֵיהּ אוֹת ו' לְשֵׁזָבָא לֵיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְשַׁוִּי לֵיהּ קִדְמַת עֵדֶן, דִּבְגִינֵיהּ זָכָה לְגַן עֵדֶן.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

רַשִּׁיעַיָּא לָא שַׁלִּיט בְּהוֹן מוּסָר אֶלָּא נָטְרִין דְּבָבוּ, כְּגַוְונָא דְּעֵשָׂו "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כז, מא), הָרְשָׁעִים לֹא שׁוֹלֵט בָּהֶם מוּסָר אֶלָּא שׁוֹמְרִים שִׂנְאָה, כְּמוֹ שֶׁעֵשָׂו – וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב, יַעֲקֹב כְּגַוְונָא דְהֶבֶל וְעֵשָׂו כְּגַוְונָא דְקַיִן, "וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ" (בראשית ד, י) וְכוּ' יַעֲקֹב כְּמוֹ שֶׁהֶבֶל, וְעֵשָׂו כְּמוֹ שֶׁקַּיִן. וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ וְכוּ',  חוֹבָא דָּא דִקְטַלְתְּ לַאֲחוּךְ לָא עֲבַדְתְּ לֵיהּ אֶלָּא לִשְׁמָא דְאִתְקְרִי מ"ה, הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁהָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ לֹא עָשִׂיתָ אוֹתוֹ אֶלָּא לַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא מ"ה, "מָ"ה אֲעִידֵךְ" (איכה ב, יג) וְאַסְהִיד עֲלָךְ, וְאִיהִי תָּבְעָה לָךְ מָ"ה אֲעִידֵךְ וְאָעִיד עָלַיִךְ, וְהִיא תוֹבַעַת אוֹתְךָ, וְלָא עוֹד אֶלָּא מ"ה דְאִיהוּ אָדָם דְּעָבִיד לָךְ, גָּרַם דָּא דְּאַפִּיק מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּךְ לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים" (שמות כ, ד), וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מ"ה שֶׁהוּא אָדָם שֶׁעָשָׂה אוֹתְךָ, גָּרַם אֶת זֶה שֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת הוֹצִיא אוֹתְךָ לָעוֹלָם, וְזֶהוּ פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים,  וְהָא אִתְּמַר 'אִם אוֹחֲזִין מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם', וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר אִם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם,

אֶלָּא כַּךְ הֲוָה עוֹבְדֵי אֲבוּהָ הֲוָה בִידֵיהּ, עַל סִבָּה דְאִשָּׁה הֲוָה, אֶלָּא כָּךְ הָיָה, מַעֲשֵׂי אָבִיו הָיָה בְיָדוֹ, וְעַל סִבָּה שֶׁל אִשָּׁה זֶה הָיָה,  כְּמָה דְאִתְּמַר "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה" (בראשית ד, ח), וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִתְּתָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וְאֵין שָׂדֶה אֶלָּא אִשָּׁה, אִתְּתָא גָרְמַת מִיתָה לְאָדָם, וְגָרְמַת מִיתָה לְהֶבֶל, כְּמָה דְאִתְּמַר בְּיַעֲקֹב עִם מְמַנָּא דְּעֵשָׂו "וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, כה), הָאִשָּׁה גָרְמָה מִיתָה לָאָדָם וְגָרְמָה מִיתָה לְהֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּיַעֲקֹב עִם הַמְמֻנֶּה שֶׁל עֵשָׂו וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ,  כְּגַוְונָא דָא הֲוָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנָצַח הֶבֶל לְקַיִן, וְאִיהוּ מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי דְחַיִּיס עֲלוֹי וְלָא בָעָא לְמִקְטְלֵיהּ, כְּמוֹ זֶה הָיָה קַיִן וְהֶבֶל, וְנִצַּח הֶבֶל אֶת קַיִן, וְהוּא מִצַּד הָרַחֲמִים, שֶׁחָס עָלָיו וְלֹא רָצָה לְהָרְגוֹ,  וְקָם הוּא וְקָטְלֵיהּ, וְאִתְּתָא גָרְמָא דָא, עֲלָהּ אִתְּמַר "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת" (משלי ה, ה), וּבְקִנְאָה דִילֵיהּ קָטִל לֵיהּ, וְקָם הוּא וַהֲרָגוֹ, וְהָאִשָּׁה גָרְמָה אֶת זֶה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת, וּבְקִנְאָתוֹ הָרַג אוֹתוֹ.
 
וַיֹּאמֶר "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, י), וַיֹּאמֶר קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה,  אַנְתְּ הוּא בְרֵיהּ דְּחִוְיָא דְגָרַם מִיתָה לְאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה" (בראשית ג, יד), אַתָּה הוּא בְנוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁגָּרַם מִיתָה לָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה,  כַּךְ אִית לָךְ לְיַרְתָא מִנֵּיהּ, דְּעוֹבָדָא דִילֵיהּ בִּידָךְ, בְּגִין דָּא "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ" (בראשית ד, יא), כָּךְ יֵשׁ לְךָ לִירַשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ בְיָדְךָ, בִּגְלַל זֶה אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ,  דָא הֲוָה אַרְעָא דְּלַיִּיט לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תֵּשַׁע לְוָוטִין, זוֹ הָיְתָה הָאָרֶץ שֶׁקִּלֵּל אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תֵּשַׁע קְלָלוֹת,  לַיִּיט לְקַיִן חַד לְאַשְׁלָמָא לַעֲשָׂרָה, וְקִלֵּל אֶת קַיִן אַחַת לְהַשְׁלִים לַעֲשָׂרָה,  וּבְגִין דָּא אָמַר "אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה" (בראשית ד, יא) וְכוּ', "כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ד, יב) וְכוּ' וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה וְכוּ', כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וְכוּ',  דִּתְּהֵא תָּשַׁשׁ חֵילָהָא לְגַבָּךְ, וְלָא יִפְּקוּן מִינָךְ מַלְכִין וְשַׁלִּיטִין שֶׁכֹּחָהּ יִהְיֶה תָשׁוּשׁ אֵלֶיךָ, וְלֹא יֵצְאוּ מִמְּךָ מְלָכִים וְשַׁלִּיטִים.

"נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ" (בראשית ד, יב), דַּאֲנָא אֲמָרִית לְאָדָם "וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה" (בראשית א, כו), נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ, שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְאָדָם וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה,  דְּאִנּוּן בְּנֵי נָשָׁא דְתַלְיָין בְּמַזָּלוֹת, דְּדַמְיָין לְחֵיוָון וּבְעִירָן וְעוֹפוֹת,  שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁתְּלוּיִים בַּמַּזָּלוֹת, שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת,  שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁתְּלוּיִים בַּמַּזָּלוֹת, שֶׁדּוֹמִים לְחַיּוֹת וּבְהֵמוֹת וְעוֹפוֹת,  כֻּלְּהוּ אָזְלוּ לְגַבָּךְ לְקַטְלָא לָךְ, וְאַנְתְּ תֵּזִיל נָע וָנָד מִקַּדְמָאֵי, כֻּלָּם הוֹלְכִים אֵלֶיךָ לַהֲרֹג אוֹתְךָ, וְאַתָּה תֵלֵךְ נָע וָנָד מֵהָרִאשׁוֹנִים,  נָ"ע וָנָ"ד עָוֹ"ן דָּ"ן. וְעוֹד "נָע וָנָד" בְּגִין דְּאַנְתְּ עָוֹ"ן דְּנִדָּ"ה, וּבַנִּדָּה אִתְעֲבִידַת דְּאִיהִי זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ לְחַוָּה, בְּגִין דָּא נָע וָנָד תִּהְיֶה נָ"ע וָנָ"ד עָוֹ"ן דָּ"ן. וְעוֹד נָע וָנָד, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה עָוֹ"ן שֶׁל נִדָּ"ה, וּבְנִדָּה נַעֲשֵׂיתָ, שֶׁהִיא הַזֻּהֲמָה שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה, בִּגְלַל זֶה נָע וָנָד תִּהְיֶה.  וְעוֹד נָע בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְס"מ, נָד בְּגִין דְּאַנְתְּ מִסִּטְרָא דְנָחָשׁ, וְעוֹד נָע, מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מֵהַצַּד שֶׁל ס"מ, נָד מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה מִצַּד הַנָּחָשׁ,  נָע בְּעָלְמָא דֵין, נָד בְּעָלְמָא דְאָתֵי, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּנָטְלִין תַּרְוַיְיהוּ נוּקְמָא מִינָךְ, נָע בָּעוֹלָם הַזֶּה, נָד בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה וּשְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, שֶׁיִּקְחוּ שְׁתֵּיהֶן מִמְּךָ נְקָמוֹת.
 
וּבְגִין דָּא כַּד שָׁמַע דְּבַאֲתַר עִלָּאָה דָא הֲוָה תַלְיָא הֶבֶל, מִיָּד "וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהֹוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד, יג), וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁשָּׁמַע שֶׁבַּמָּקוֹם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה הָיָה תָלוּי הֶבֶל, מִיָּד וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יהו"ה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂוֹא,  הָכָא תָב בִּתְיוּבְתָּא וְאִתְחַרַט, בְּגִין דָּא "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת" (בראשית ד, טו), כָּאן שָׁב בִּתְשׁוּבָה וְהִתְחָרֵט, בִּגְלַל זֶה וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת, הָכָא רָמַז אוֹת בְּרִית מִילָה דְקַבִּיל יִתְרוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה" (שופטים א, טז) שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, וּבְיִתְרוֹ אִתְתַּקַּן קַיִן מֵחוֹבֵיהּ כָּאן רֶמֶז אוֹת בְּרִית מִילָה שֶׁקִּבֵּל יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן, (וְחֵבֶר הַקֵּינִי נִפְרַד מִקַּיִן), וּבְיִתְרוֹ הִתְתַּקֵּן קַיִן מֵחֶטְאוֹ, וְעוֹד בְּהַהוּא זִמְנָא קַבִּיל לֵיהּ, בְּגִין דְּאַחֲזֵי לֵיהּ בְּנוֹי דְקֵנִי חוֹתֵן מֹשֶׁה דַהֲווֹ עֲתִידִין לְמֶהֱוִי בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְעוֹד בְּאוֹתוֹ זְמַן קִבֵּל אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהֶרְאָה לוֹ בְּנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לִהְיוֹת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית,  אָמַר וְכִי לְחַיָּיבָא קַבִּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לַצַּדִּיקַיָּיא, אָמַר, וְכִי אֶת הָרְשָׁעִים קִבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְשׁוּבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֶת הַצַּדִּיקִים, מִיָּד "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהֹוָה" (בראשית ד, טז), בְּהַאי נָפַק מִן דִּינָא, וְקַבִּיל עֲלֵיהּ כָּל מַה דְּאִתְגַּזַּר בֵּיהּ, דִּכְתִיב "וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד" (בראשית ד, טז), מִיָּד וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יהו"ה, בָּזֶה יָצָא מִן הַדִּין וְקִבֵּל עָלָיו כָּל מַה שֶּׁנִּגְזַר בּוֹ, שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד.

מַה דְּאָמַר לֵיהּ נָד, שַׁוִּי עֲלֵיהּ ו' וְאִתְעֲבִיד נוֹד, וְדָא אִיהוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיָּשֶׂם יְהֹוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ" (בראשית ד, טו), מַה שֶּׁאָמַר לוֹ נָד, שָׂם עָלָיו ו' וְנַעֲשָׂה נוֹד, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אוֹתוֹ,  דְּאִם הֲוָה נָד אִתְּמַר בֵּיהּ "וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי" (בראשית ד, יד), שֶׁאִם הָיָה נָד, נֶאֱמַר בּוֹ וְהָיָה כָל מוֹצְאִי יַהַרְגֵנִי, וּבְגִין דְּתָב בִּתְיוּבְתָּא וְקַבִּיל עֲלֵיהּ אוֹת בְּרִית, שַׁוִּי עֲלֵיהּ אוֹת ו' לְשֵׁזָבָא לֵיהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה וְקִבֵּל עָלָיו אוֹת בְּרִית, שָׂם עָלָיו הָאוֹת ו' לְהַצִּילוֹ,  וְלָא עוֹד אֶלָּא דְשַׁוִּי לֵיהּ קִדְמַת עֵדֶן, דִּבְגִינֵיהּ זָכָה לְגַן עֵדֶן וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשָּׂם אוֹתוֹ קִדְמַת עֵדֶן, שֶׁבִּגְלָלוֹ זָכָה לְגַן עֵדֶן.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁית וְאַרְבְּעִין

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוּקְפָּא דִּשְׁכִינְתָּא. דִּבְגָלוּתָא חַלְשָׁא הֲוַת. וּבְזִמְנָא דְּתִיפּוּק מִגָּלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) לְאִתְתַּקְּפָא בְּדָרְגָּהָא כִּדְקַחֲזֵי. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) רָזָא דִּכְתִיב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו). דְּכָל הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְגָּרַע מִיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּרִגְעָא חֲדָא וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א). מִזְמוֹר מָאן אָמַר לֵיהּ? אֶלָּא דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא, רוּחָא דְּנָפִיק מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְמִישְׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא, אִיהוּ יֵימַר מִזְמוֹר דָּא. וְדָא (דף צח' עמוד ב') "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ" (ישעיהו מב, י) דָּא חַדְתּוּתָא דְּכֹלָּא. וְדָא "כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה פֶלֶא עִלָּאָה. "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (שם) דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תְּרֵין מְשִׁיחִין. בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). מַאי רָזָא? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא פ' סְתוּמָה בְּגָלוּתָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ בְּגִין חִוְיָא בִּישָׁא דְּרָדִיף אַבַּתְרַהּ. וּמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא. מַהוּ דִבָּה? אֶלָּא דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא. בְּגִין דְּאָמְרוּ "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" (במדבר יג, לב) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטַת תָּמָן חַס וְשָׁלוֹם.

"וְשָׁם רָאִינוּ… בְּנֵי עֲנָק" (במדבר יג, לג) לְאַחֲזָאָה כְּאִלּוּ הַאי אֲתַר אֶתְיָהִיב לְהוּ תָּמָן. אֲבָל כָּלֵב, "וַיַּהַס כָּלֵב" (במדבר יג, ל). מַאי וַיַּהַס? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא. דִּבְגָלוּתָא אִיהִי "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א) וְדָא פֶּה סְתוּמָה, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ שׁוֹשַׁנָּה דְּלָא אִתְפַּתְּחַת אֶלָּא לְבֶן זוּגָהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה" (זכריה ב, יז). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אדנ"י וְדָא הֵיכַל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי הֵיכְלָא לְמַלְכָּא. אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי הָס, וְדָא "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א). בְּגִין כָּךְ וַיַּהַס כָּלֵב, דְּהָא רָזָא דָּא אַחֲזֵי לְהוּ וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא פֶּה סְתוּמָה אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית רָשׁוּ לְנוּכְרָאָה (דף צט' עמוד א') לְאִתְקָרְבָא תָּמָן וַדַּאי. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי 'וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לְךָ', דָּא פֶּה פְּתוּחָה בְּכַמָּה שִׁירִין בְּכַמָּה תֻּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי מַלְכָּא, וְדָא "שִׁיר חָדָשׁ" (תהלים צח, א). כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). דְּעַד הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא הֲוַת שְׁחוֹרַא וַדַּאי, דִּכְתִיב בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) וִיקָרָא דִּילַהּ לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּין חַיָּיבָא. כֵּיוָן דְּנָפְקַת מִתַּמָּן, כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). וּכְדֵין "לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב). וְרָזָא דָּא "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁית וְאַרְבְּעִין

> המשיח יזמר שיר חדש ברוח הקודש שתשרה עליו מחכמה סתימאה

וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא תּוּקְפָּא דִּשְׁכִינְתָּא. זהו חוזק השכינה, דִּבְגָלוּתָא חַלְשָׁא הֲוַת. וּבְזִמְנָא דְּתִיפּוּק מִגָּלוּתָא אִתְּמָר בַּהּ שהיתה חלשה בגלות, ובזמן שתצא מהגלות יאמר בה "נֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ" (ישעיהו מ, כט) לְאִתְתַּקְּפָא בְּדָרְגָּהָא כִּדְקַחֲזֵי. להתחזק במדרגתה כראוי.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) רָזָא דִּכְתִיב סוד הכתוב "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" (תהלים צ, טו). דְּכָל הַהוּא נְהִירוּ דְּאִתְגָּרַע מִיִּשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא כֹּלָּא יִתְגַּלֵּי בְּרִגְעָא חֲדָא שכל אותו האור שנחסר מישראל בגלות, הכל יתגלה ברגע אחד, וזה וְדָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי.

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן יאמר "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א). מִזְמוֹר מָאן אָמַר לֵיהּ? מי אמר אותו? אֶלָּא דָּא רוּחָא קַדִּישָׁא, רוּחָא דְּנָפִיק מֵחָכְמָה סְתִימָאָה לְמִישְׁרֵי עַל מַלְכָּא מְשִׁיחָא, אִיהוּ יֵימַר מִזְמוֹר דָּא. אלא זה רוח הקודש, שרוח שיוצא מחכמה סתימאה לשרות על מלך המשיח, הוא יאמר מזמור זה. וזה וְדָא (דף צח' עמוד ב') "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ" (ישעיהו מב, י) דָּא חַדְתּוּתָא דְּכֹלָּא. זה חידוש הכל, וזה וְדָא "כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה סְתִימָאָה פֶלֶא עִלָּאָה. מצד חכמה סתימאה שהיא פלא עליון. "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (שם) דָּא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא תְּרֵין מְשִׁיחִין. ימינו וזרועו, זה ימין ושמאל – ב' משיחין.

>פה השכינה שנסתם בגלות בגלל ס"מ ונוק' תפתח בגאולה כלפי הקב"ה

באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). מַאי רָזָא? אֶלָּא שְׁכִינְתָּא ה' סְתוּמָה בְּגָלוּתָא, וְהָכִי אִצְטְרִיךְ בְּגִין חִוְיָא בִּישָׁא דְּרָדִיף אַבַּתְרַהּ. מהו הסוד? אלא השכינה היא פ' סתומה בגלות, וכך צריך בגלל הנחש הרע שרודף אחריה. וּמְרַגְּלִים הוֹצִיאוּ דִבָּה עַל אַרְעָא קַדִּישָׁא. והמרגלים הוציאו דיבה על הארץ הקדושה. מַהוּ דִבָּה? אֶלָּא דָּא אלא היא כינויה של לִּילִית חַיַּיבְתָּא הרשעה. בְּגִין דְּאָמְרוּ בגלל שאמרו "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא" (במדבר יג, לב) ארץ אוכלת זו הכינוי של פלונ' בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּשָׁלְטַת תָּמָן בגלל הסטרא אחרא ששלטה שמה חַס וְשָׁלוֹם.

"וְשָׁם רָאִינוּ… בְּנֵי עֲנָק" (במדבר יג, לג) לְאַחֲזָאָה כְּאִלּוּ הַאי אֲתַר אֶתְיָהִיב לְהוּ תָּמָן. להראות כאילו המקום ההוא ניתן להם גם כן. אֲבָל כָּלֵב, "וַיַּהַס כָּלֵב" (במדבר יג, ל). מַאי וַיַּהַס? אֶלָּא רָזָא דְּמִלָּה אלא זה סוד "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא. זו השכינה שבגלות היא דִּבְגָלוּתָא אִיהִי "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א) וְדָא פֶּה סְתוּמָה, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ שׁוֹשַׁנָּה דְּלָא אִתְפַּתְּחַת אֶלָּא לְבֶן זוּגָהּ. וזו הפה סתומה, שכך צריכה להיות השושנה, שאינה נפתחת אלא לבן זוגה. וסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה "הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי יְהֹוָה" (זכריה ב, יז). דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי אדנ"י וְדָא הֵיכַ"ל, בְּזִמְנָא דְּאִיהִי הֵיכְלָא לְמַלְכָּא. שהשכינה היא אדנ"י והיא היכ"ל (גימ' אדנ"י) בזמן שהיא היכל למלך / ז"א, אֲבָל בְּזִמְנָא אַחֲרָא אִיהִי הָס, אבל בזמן אחר היא הס, וזה וְדָא "יוֹנַת אֵלֶם" (תהלים נו, א). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "וַיַּהַס כָּלֵב", דְּהָא רָזָא דָּא אַחֲזֵי לְהוּ וַדַּאי, דִּשְׁכִינְתָּא פֶּה סְתוּמָה אִיהִי בְּגָלוּתָא וְלֵית רָשׁוּ לְנוּכְרָאָה  (דף צט' עמוד א') לְאִתְקָרְבָא תָּמָן וַדַּאי. וזה הסוד נראה להם ודאי, שהשכינה היא פה סתומה בגלות, ואין רשות לנוכרי להתקרב אליה, ולעתיד לבוא וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי 'וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לְךָ', דָּא פֶּה פְּתוּחָה בְּכַמָּה שִׁירִין בְּכַמָּה תֻּשְׁבְּחָן לְגַבֵּי מַלְכָּא, זו פה פתוחה בכמה שירים, בכמה תשבחות לגבי המלך, וזה וְדָא "שִׁיר חָדָשׁ" (תהלים צח, א). כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). דְּעַד הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא הֲוַת שְׁחוֹרַא וַדַּאי, שעד עכשיו בגלות היא שחורה ודאי בגלל החטאים שהורידו אותה לעפר, שנאמר בה דִּכְתִיב בַּהּ "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו) וִיקָרָא דִּילַהּ לָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּין חַיָּיבָא. שגדולתה ויקרה לא נודע בין הרשעים, כֵּיוָן דְּנָפְקַת מִתַּמָּן, כיון שיצאה משם, כְּדֵין "הוֹדִיעַ יְהֹוָה יְשׁוּעָתוֹ" (תהלים צח, ב). וּכְדֵין "לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ" (תהלים צח, ב). וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ" (ישעיהו נב, ח) וְכוּ'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ו מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תס"ו: כשיתגלה היחוד מצד היובל, מיד ימלא היסוד משפע החכמה לישראל, ותעשה אמא חופה לכל אחד מישראל עם השכינה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בְּנֵה עִירְךָ בִּנְיָן עוֹלָם, מִצַּד יוֹבֵל הָעֶלְיוֹן, וְזֶה עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל – נ' שַׁעֲרֵי בִינָה מִיָּד, "אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט". שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן אַחֵר מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ, בַּעֲבוּר צַדִּיק שֶׁהוּא יְסוֹד שֶׁלָּהּ שֶׁהָיָה מָט לִפְנֵי רָשָׁע, וּבְשָׁעָה שֶׁהַיְסוֹד נֶהֱרָס הַכֹּל נוֹפֵל דִּכְתִיב, "זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֶת יוֹם… עַד הַיְסוֹד בָּהּ", וְזֶה יְסוֹד שֶׁמִּשָּׁם הָיְתָה יוֹצְאָה הַחָכְמָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "רַבָּתִי בְּדֵעוֹת", וּכְנֶגֶד זֶה יֵאָמֵר בְּעֵשָׂו, "וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם", אֶלָּא מִשָּׁם תֵּצֵא חָכְמָה לְיִשְׂרָאֵל בְּנָהָר שֶׁיִּמָּלֵא, וְיֵאָמֵר בּוֹ, "וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן" מִצַּד צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. וִירוּשָׁלַיִם תִּבָּנֶה בְּכַמָּה שֵׁמוֹת נִפְלָאִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה נִבְנָה הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי בְּצַלְאֵל, וְיִוָּדַע בָּהּ יִחוּדְךָ לְעוֹלָם מִצַּד אִימָא עִלָּאָה, שֶׁהִיא חֻפָּה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה". וְכֵן עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה לְהִתְקָרֵב יִשְׂרָאֵל כָּל אֶחָד בְּבַת זוּגוֹ, מִיָּד, "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וְכוּ'.

אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, עֲנֵנוּ בְּיִחוּדְךָ, שֶׁלְּךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.