תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד גַעְיָ"א, תַּלְשָׁ"א, אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, גַעְיָ"א בִתְרוּעָה, וְיָהִיב בְּהוֹן סְקִילָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיהו לד, יא), תַּלְשָׁ"א בַּשְּׁבָרִים תֵּ"ל אֵ"שׁ, תֵּ"ל דָּא חָנֵק, כְּגַוְונָא דָא אֵ"שׁ שְׂרֵיפָה, אַזְלָ"א גְרִי"שׁ בִּתְקִיעָה, דְאִיהוּ כְּרוּמְחָא לְקַטְלָא לוֹן בַּהֶרֶג.
(דף מט ע"א) שַׁלְשֶׁלֶ"ת תְּרוּעָה לְמִתְפַּשׂ לוֹן אֲסוּרִין בְּבֵית אֲסוּרִין דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים" (תהלים קמט, ח) וְכוּ', שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, פָּסֵ"ק, מַקַּ"ף, קָלָא דְשׁוֹפָרָא סָלְקָא בִתְרוּעָה כְרוּמְחָא, לְעוֹרֵר עֲלַיְיהוּ קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה, וְדָא שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ. פָּסֵק דָּא שְׁבָרִים דְּעָבִיד לוֹן פְּסָקוֹת וְקָטְרִין, וְדָא "מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן" (אסתר ט, ה). מַקַּף תְּרוּעָה דָּא חָנֵק, וְדָא אִיהוּ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט), מְאֹד דָּא מָוְת דְּאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְמַתַּן תּוֹרָה.
וְעוֹד אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, שְׁכִינְתָּא אָמְרַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ" (בראשית כא, י) אִלֵּין עֵרֶב רַב, דְּגֵרְשׁוּנִי מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהֹוָה, גַּרֵישׁ לוֹן מִן עָלְמָא דֵין וּמֵעָלְמָא דְאָתֵי, דְלָא יְהֵא לוֹן חוּלָקָא עִם יִשְׂרָאֵל, שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, רָבִי"עַ, שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, בְּהַהוּא זִמְנָא נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוֹמַ"ח, דְּאִיהִי רְמַ"ח תֵּיבִין דְּאִית בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְשִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וּבָהּ "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם" (במדבר כה, ח), דְּכַר וְנוּקְבָא, דָא סמא"ל וְנָחָשׁ, וְרָבִי"עַ דִּיּוֹקְנָא דוּמְיָא דְרוֹמַ"ח.
שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, תָּרֵיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, בְּהַהוּא זִמְנָא "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה" (תהלים לג, יז) וְכוּ', דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָדִיף אַבַּתְרַיְיהוּ, וְנָטִיל לוֹן בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עַל צַוָּארֵיהוֹן, וּלְבָתַר קָטִיל לוֹן בְּרוּמְחָא דְאִיהוּ רָבִי"עַ, בְּקַדְמֵיתָא תָרֵיךְ לוֹן, וּלְבָתַר רָדִיף אַבַּתְרַיְיהוּ וְתָּפִיס לוֹן, וּלְבָתַר קָטִיל לוֹן.
וְרָבִי"עַ, וּשְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, וְשַׁלְשֶׁלֶ"ת, אִינוּן תְּקִיעָ"ה שְׁבָרִי"ם תְּרוּעָ"ה, שְׁבָרִי"ם "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד), אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), בְּדִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם" (איוב א, ו), דָּא סמא"ל דְּאָתָא לְקַטְרֵג עַל בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן לִשְׁכִינְתָּא, וְכֵיוָן דְּהוּא בָעֵי דִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וּבְנוֹי, כְּאִלּוּ קַיְימִין עֲלֵיהּ, תְּרוּעָ"ה בָהּ "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל" (תהלים ב, ט), תְּקִיעָ"ה "וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהֹוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" (במדבר כה, ד), וְשׁוֹפָר אִיהוּ קָלָא, מִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא בִתְקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, תְּקִיעָה מִן מוֹחָא, שְׁבָרִים מִלִּבָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" (תהלים נא, יט) וְגוֹ', דָּא אִיהוּ "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט), קָלָא בִתְרוּעָה מִכַּנְפֵי רֵיאָה, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְקָנֶה וְרֵיאָה, וְאִתְעֲבִידוּ קוֹל, וּבְפוּמָא דִבּוּר.
וְעוֹד נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְבַר נַשׁ, אִינוּן תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים, נַפְשָׁא בְּלִבָּא וְדָא שְׁבָרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" (תהלים נא, יט), נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא וְדָא תְקִיעָה, רוּחָא בְּכַנְפֵי רֵיאָה, דְנָשִׁיב עַל לִבָּא דְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, וְאִם לַאו הֲוָה דָלֵיק כָּל גּוּפָא, וְרָזָא דְמִלָּה "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" (תהלים סח, יד) וְגוֹ', וְרוּחָא כְּלִיל מֵאֶשָּׁא וּמַיָּא, וּבְגִין דָּא אִיהוּ תְרוּעָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), בְּגִין דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי נִשְׁמַת חַיִּים, בִּינָה דְנָטְלָה מֵחָכְמָה, נֶפֶשׁ מַלְכוּת תְּבוּנָה, רוּחַ תִּפְאֶרֶת, וְאִיהוּ דַעַת כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד גַעְיָ"א, תַּלְשָׁ"א, אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, גַעְיָ"א בִתְרוּעָה, וְיָהִיב בְּהוֹן סְקִילָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ" (ישעיהו לד, יא), וְעוֹד גַּעְיָ"א, תַּלְשָׁ"א, אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, גַּעְיָ"א בִתְרוּעָה, וְנוֹתֵן בָּהֶם סְקִילָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ. תַּלְשָׁ"א בַּשְּׁבָרִים תֵּ"ל אֵ"שׁ, תֵּ"ל דָּא חָנֵק, כְּגַוְונָא דָא אֵ"שׁ שְׂרֵיפָה, תַּלְשָׁ"א בִשְׁבָרִים, תֵּ"ל אֵ"שׁ, (וְזוֹ שְׂרֵפָה), תֵּ"ל זֶה חֶנֶק, כְּמוֹ זֶה אֵ"שׁ שְׂרֵפָה. אַזְלָ"א גְרִי"שׁ בִּתְקִיעָה, דְאִיהוּ כְּרוּמְחָא לְקַטְלָא לוֹן בַּהֶרֶג אַזְלָ"א גְרִי"שׁ בִּתְקִיעָה, שֶׁהוּא כְּמוֹ רֹמַח לַהֲרֹג אוֹתָם בְּהֶרֶג.
(דף מט ע"א) שַׁלְשֶׁלֶ"ת תְּרוּעָה לְמִתְפַּשׂ לוֹן אֲסוּרִין בְּבֵית אֲסוּרִין דְּמַלְכָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים" (תהלים קמט, ח) וְכוּ', שַׁלְשֶׁלֶ"ת, תְּרוּעָה, לִתְפֹּס אוֹתָם אֲסוּרִים בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֶאֱסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְכוּ'. שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, פָּסֵ"ק, מַקַּ"ף, קָלָא דְשׁוֹפָרָא סָלְקָא בִתְרוּעָה כְרוּמְחָא, לְעוֹרֵר עֲלַיְיהוּ קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה, שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, פָּסֵ"ק, מַקַּ"ף, קוֹל הַשּׁוֹפָר עוֹלֶה בִתְרוּעָה כְּמוֹ רֹמַח, לְעוֹרֵר עֲלֵיהֶם קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה, וְדָא שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ. פָּסֵק דָּא שְׁבָרִים דְּעָבִיד לוֹן פְּסָקוֹת וְקָטְרִין, וְדָא "מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן" (אסתר ט, ה) וְזֶה שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ. פָּסֵ"ק זֶה שְׁבָרִים, שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶם פְּסָקוֹת וּקְשָׁרִים (וְקָרְטִין אוֹ וּקְרָעִין), וְזוֹ מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן. מַקַּף תְּרוּעָה דָּא חָנֵק, וְדָא אִיהוּ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט), מְאֹד דָּא מָוְת דְּאִתְתַּקַּף עֲלַיְיהוּ, כְּגַוְונָא דְמַתַּן תּוֹרָה מַקַּ"ף תְּרוּעָה, זֶה חֶנֶק, וְזֶהוּ הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. מְאֹד, זֶה מָוֶת שֶׁהִתְחַזֵּק עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה.
וְעוֹד אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, שְׁכִינְתָּא אָמְרַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, "גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ" (בראשית כא, י) אִלֵּין עֵרֶב רַב, דְּגֵרְשׁוּנִי מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יְהֹוָה, וְעוֹד אַזְלָ"א גְרִי"שׁ, הַשְּׁכִינָה אוֹמֶרֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, אֵלּוּ הָעֵרֶב רַב, שֶׁגֵּרְשׁוּנִי מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת יהו"ה, גַּרֵישׁ לוֹן מִן עָלְמָא דֵין וּמֵעָלְמָא דְאָתֵי, דְלָא יְהֵא לוֹן חוּלָקָא עִם יִשְׂרָאֵל, גָּרֵשׁ אוֹתָם מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל. שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, רָבִי"עַ, שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, בְּהַהוּא זִמְנָא נָטִיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רוֹמַ"ח, שׁוֹפָ"ר הוֹלֵ"ךְ, רָבִי"עַ, שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, שַׁלְשֶׁלֶ"ת, בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹטֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רֹמַ"ח, דְּאִיהִי רְמַ"ח תֵּיבִין דְּאִית בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְשִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּקְרִיאַת שְׁמַע וְשֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד, וּבָהּ "וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם" (במדבר כה, ח), דְּכַר וְנוּקְבָא, דָא סמא"ל וְנָחָשׁ, וּבָהּ, וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, זָכָר וּנְקֵבָה, זֶה סמא"ל וְנָחָשׁ, וְרָבִי"עַ דִּיּוֹקְנָא דוּמְיָא דְרוֹמַ"ח וְרָבִי"עַ דְּמוּת דּוֹמָה שֶׁל רֹמַ"ח.
שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, תָּרֵיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, גֵּרַשׁ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ. בְּהַהוּא זִמְנָא "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה" (תהלים לג, יז) וְכוּ', דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָדִיף אַבַּתְרַיְיהוּ, וְנָטִיל לוֹן בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עַל צַוָּארֵיהוֹן, בְּאוֹתוֹ זְמַן, שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וְכוּ', שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְנוֹטֵל אוֹתָם בְּשַׁלְשֶׁלֶ"ת עַל צַוָּארָם, וּלְבָתַר קָטִיל לוֹן בְּרוּמְחָא דְאִיהוּ רָבִי"עַ, בְּקַדְמֵיתָא תָרֵיךְ לוֹן, וְאַחַר כָּךְ הוֹרֵג אוֹתָם בְּרֹמַח, שֶׁהוּא רָבִי"עַ. בָּרִאשׁוֹנָה גֵּרַשׁ אוֹתָם, וּלְבָתַר רָדִיף אַבַּתְרַיְיהוּ וְתָּפִיס לוֹן, וּלְבָתַר קָטִיל לוֹן וְאַחַר כָּךְ רָדַף אַחֲרֵיהֶם וְתָפַס אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ הָרַג אוֹתָם.
וְרָבִי"עַ, וּשְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן, וְשַׁלְשֶׁלֶ"ת, אִינוּן תְּקִיעָ"ה שְׁבָרִי"ם תְּרוּעָ"ה, וְרָבִי"עַ וּשְׁנֵ"י גְרִישִׁי"ן וְשַׁלְשֶׁלֶ"ת, הֵם תְּקִיעָ"ה שְׁבָרִי"ם תְּרוּעָ"ה. שְׁבָרִי"ם "וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם" (שמות כג, כד), אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה" (איוב א, ו), שְׁבָרִי"ם, שַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבוֹתֵיהֶם, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה, בְּדִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל, דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיָּבוֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם" (איוב א, ו), בְּדִין עַל הַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיָּבֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם, דָּא סמא"ל דְּאָתָא לְקַטְרֵג עַל בְּנוֹי דְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן לִשְׁכִינְתָּא, זֶה סמא"ל שֶׁבָּא לְקַטְרֵג עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלָדוּן אֶת הַשְּׁכִינָה, וְכֵיוָן דְּהוּא בָעֵי דִינָא עַל שְׁכִינְתָּא וּבְנוֹי, כְּאִלּוּ קַיְימִין עֲלֵיהּ, תְּרוּעָ"ה בָהּ "תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל" (תהלים ב, ט), תְּקִיעָ"ה "וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהֹוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ" (במדבר כה, ד), וְשׁוֹפָר אִיהוּ קָלָא, מִנֵּיהּ נָפִיק קָלָא בִתְקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, תְּקִיעָ"ה, וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהו"ה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ, וְשׁוֹפָר הוּא קוֹל, מִּמֶּנּוּ יוֹצֵא קוֹל בִּתְקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה. תְּקִיעָה מִן מוֹחָא, שְׁבָרִים מִלִּבָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" וְגוֹ', דָּא אִיהוּ "זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה" (תהלים נא, יט), תְּקִיעָה מִן הַמֹּחַ, שְׁבָרִים מֵהַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וְגוֹמֵר, זֶהוּ זִבְחֵי אֱלֹהִי"ם רוּחַ נִשְׁבָּרָה. קָלָא בִתְרוּעָה מִכַּנְפֵי רֵיאָה, וְכֻלְּהוּ אִתְכְּלִילוּ בְקָנֶה וְרֵיאָה, וְאִתְעֲבִידוּ קוֹל, וּבְפוּמָא דִבּוּר הַקּוֹל בִּתְרוּעָה מִכַּנְפֵי רֵאָה, וְכֻלָּם נִכְלְלוּ בַקָּנֶה וְרֵאָה, וְנַעֲשׂוּ קוֹל, וּבַפֶּה דִּבּוּר.
תהלים נא, יט) וְעוֹד נִשְׁמָתָא וְרוּחָא וְנַפְשָׁא דְבַר נַשׁ, אִינוּן תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים, נַפְשָׁא בְּלִבָּא וְדָא שְׁבָרִים, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" (תהלים נא, יט), וְעוֹד נְשָׁמָה רוּחַ וְנֶפֶשׁ שֶׁל אָדָם, הֵן תְּקִיעָה תְּרוּעָה שְׁבָרִים. הַנֶּפֶשׁ בַּלֵּב, וְזֶה שְׁבָרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה. נִשְׁמָתָא בְמוֹחָא וְדָא תְקִיעָה, רוּחָא בְּכַנְפֵי רֵיאָה, דְנָשִׁיב עַל לִבָּא דְאִיהוּ נוּר דָּלֵיק, הַנְּשָׁמָה בַמֹּחַ, וְזוֹ תְקִיעָה, הָרוּחַ בְּכַנְפֵי רֵאָה, שֶׁנּוֹשְׁבִים עַל הַלֵּב שֶׁהוּא אֵשׁ דּוֹלֶקֶת. וְאִם לַאו הֲוָה דָלֵיק כָּל גּוּפָא, וְאִם לֹא, הָיָה דוֹלֵק כָּל הַגּוּף, וְרָזָא דְמִלָּה "כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף" (תהלים סח, יד) וְגוֹ', וְרוּחָא כְּלִיל מֵאֶשָּׁא וּמַיָּא, וְסוֹד הַדָּבָר – כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְגוֹמֵר, וְהָרוּחַ כְּלוּלָה מֵאֵשׁ וּמַיִם, וּבְגִין דָּא אִיהוּ תְרוּעָה, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה" (תהלים פט, טז), וּמִשּׁוּם זֶה הוּא תְרוּעָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה, בְּגִין דְּנִשְׁמָתָא אִיהִי נִשְׁמַת חַיִּים, בִּינָה דְנָטְלָה מֵחָכְמָה, נֶפֶשׁ מַלְכוּת תְּבוּנָה, רוּחַ תִּפְאֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הִיא נִשְׁמַת חַיִּים, בִּינָה שֶׁנּוֹטֶלֶת מֵחָכְמָה, נֶפֶשׁ מַלְכוּת תְּבוּנָה, רוּחַ תִּפְאֶרֶת, וְאִיהוּ דַעַת כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ וְהוּא הַדַּעַת שֶׁכּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, עָלָיו נֶאֱמַר וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְאַרְבְּעִין
וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַיְיהוּ כְּחַד, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ" (תהלים קכב, א). דִּבְגִין הַהוּא עִלָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח תָּמָן, אֲפִילוּ אִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאִין יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין וְאָתְיָין בֵּיהּ וַדַּאי.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). 'הֵם' לָא כְּתִיב אֶלָּא 'הָיוּ'. דְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא, לָא נָפְקוּ מֵאִינּוּן תַּרְעִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. וְאַדְּרַבָּא בְּהוּ אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר, לְאִתְתַּקְּנָא לְבָתַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ 'הָיוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג) בִּתְרֵי בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בְּגִין כָּךְ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים" (תהלים קכב, ד) אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְתַתָּא. "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְעֵילָא, וְכֻלְהוֹ מְשָׁרְיָין קַדִּישִׁין. (דף קב' עמוד ב') "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) אִלֵּין תְּרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת דַּאֲמִינָא.
אֲבָל הָכָא רָזָא דִּכְתִיב "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" (דניאל ז, ט) וְאוּקְמוּהָ 'חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה' (חגיגה יד' א'). וְחַד אָמַר חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד. וְכֹלָּא אִיהוּ קְשׁוֹט. דִּתְרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת כַּחֲדָא יְהוֹן, פְּנִימָאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְתִיכָא לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְקִישּׁוּרָא דִּלְהוֹן. בְּרָאָהּ לְאַפָּקָא נְהִירוּ מִלְּגַו לְבַר. לְמַאן נָפִיק? אֶלָּא לְדָוִד. וְדָא מַלְכָּא דְּאִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא וּמִפְלַג לְכָל עָלְמָא. אֲבָל חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה דְּמִילִּין קָיְימִין לְגוֹ יַתִּיר. וְאִינּוּן תְּרֵין לָקֳבֵל תְּרֵין. לֵאָה דָּא דִּין, דִּינָא קַּשְׁיָא. וְחַד לִצְדָקָה דָּא רָחֵל דִּינָא רַפְיָא. בְּגִין כָּךְ "כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) דָּא חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה. "כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם) חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ו) לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלָמָה וְנַיְחָא דְּכֹלָּא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, דִּכְתִיב בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז):
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וְאַרְבְּעִין
> לעתיד לבוא ב' מקדשות של מעלה ומטה יתחברו
וְעוֹד, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא זה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא זה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה. בְּזִמְנָא דְּיִתְחַבְּרוּן תַּרְוַיְיהוּ כְּחַד, בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב בזמן שיתחברו שניהם כאחד, על אותו הזמן כתוב, "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ" (תהלים קכב, א). דִּבְגִין הַהוּא עִלָּאָה דְּאִשְׁתְּכַח תָּמָן, אֲפִילוּ אִינוּן מַלְאֲכֵי עִלָּאִין יְהוֹן מִתְכַּנְּשִׁין וְאָתְיָין בֵּיהּ וַדַּאי. ובגלל שבית מקדש של מעלה נמצא שם, אפילו המלאכים העליונים יהיו מתכנסים ובאים בו בודאי.
תָּא חֲזֵי, כְּתִיב בוא וראה, כתוב "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ב). 'הֵם' לָא כְּתִיב הם לא כתוב אֶלָּא 'הָיוּ'. דְּיִשְׂרָאֵל אַף עַל גַּב דַּהֲווֹ בְּגָלוּתָא, לָא נָפְקוּ מֵאִינּוּן תַּרְעִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, שאף על פי שישראל היו בגלות, לא יצאו מאלו השערים העליונים הקדושים, וְאַדְּרַבָּא בְּהוּ אִתְתְּקָפוּ יַתִּיר, לְאִתְתַּקְּנָא לְבָתַר בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, בְּגִין כָּךְ 'הָיוּ'. ואדרבא, בהם התחזקו יותר, כדי שיתוקנו אחר כך בתיקון שלם, לכן אמר "הָיוּ", וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבוא "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג) בִּתְרֵי בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת עִלָּאָה וְתַתָּאָה. בשני בתי מקדשות העליון והתחתון, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים" (תהלים קכב, ד) אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְתַתָּא. אלו השבטים של מטה, "שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" אִלֵּין שִׁבְטִין דִּלְעֵילָא, וְכֻלְהוֹ מְשָׁרְיָין קַדִּישִׁין. אלו השבטים העליונים, וכל המחנות הקדושים, (דף קב' עמוד ב') "כִּי שָׁמָּה יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה) אִלֵּין תְּרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת דַּאֲמִינָא הכתוב מדבר לשון רבים, ואלו ב' מקדשות שאמרנו.
> חיבור בין מקדשות, יאיר מהאור הפנימי לחיצוני ולב' משיחין
אֲבָל הָכָא רָזָא דִּכְתִיב אבל כאן סוד שכתוב, "עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו" (דניאל ז, ט) וְאוּקְמוּהָ 'חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה' (חגיגה יד' א'). וביארוהו אחד אחד לדין ואחת לצדקה, וְחַד אָמַר חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד, ור' עקיבא אמר שם אחד לקב"ה ואחד לדוד שהוא סוד המלכות, וְכֹלָּא אִיהוּ קְשׁוֹט והכל הוא אמת. דִּתְרֵין בָּתֵּי מְקַדְּשׁוֹת כַּחֲדָא יְהוֹן, פְּנִימָאָה לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, רְתִיכָא לְכֻלְּהוּ דַּרְגִּין עִלָּאִין וְקִישּׁוּרָא דִּלְהוֹן, ושני בתי מקדשות יהיו כאחד. הפנימי הוא לקב"ה, מרכבה לכל אותם המדריגות העליונות, והקשר שלהן, בְּרָאָהּ לְאַפָּקָא נְהִירוּ מִלְּגַו לְבַר. והחיצוני נועד להוציא את האור הפנימי לחוץ. לְמַאן נָפִיק? למי יוצא? אֶלָּא לְדָוִד שהוא סוד המלכות. וְדָא מַלְכָּא דְּאִיהוּ נַטִּיל בְּקַדְמִיתָא וּמִפְלַג לְכָל עָלְמָא. והוא המלך / ז"א שהוא לוקח בתחילה ומחלק לכל העולם, אֲבָל חַד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה דְּמִילִּין קָיְימִין לְגוֹ יַתִּיר. אבל אחד לדין ואחד לצדקה, שהדברים עומדים יותר בפנימיות, וְאִינּוּן תְּרֵין לָקֳבֵל תְּרֵין ואלו ב' במתי מקדשות כנגד ב' הבחינות. לֵאָה דָּא דִּין, דִּינָא קַּשְׁיָא, וְחַד לִצְדָקָה דָּא רָחֵל דִּינָא רַפְיָא. וע"כ אחד לדין היא לאה שהיא דין – דין קשה, ואחד לצדקה זו רחל, דין רפה, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט" (תהלים קכב, ה), כנגד ב' כסאות שכל אחד כולל שניים, דָּא חַד זה אחד לְדִין וְחַד לִצְדָקָה. "כִּסְאוֹת לְבֵית דָּוִד" (שם) חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחַד לְדָוִד אחד הוא לקב"ה ואחד לדוד. מִתַּמָּן משם וּלְהָלְאָה "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם" (תהלים קכב, ו) לְמֶהֱוֵי בִּשְׁלָמָה וְנַיְחָא דְּכֹלָּא בִּתְרֵין מְשִׁיחִין, שיהיו בשלום ומנוחה לכולם על ידי שני המשיחין, שנאמר בהם דִּכְתִיב בְּהוּ "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז):
תפילה קס"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קסא: מעלת שם הוי"ה ב"ה בניקוד חש"ק, וממנו נמשכים הברכות לישראל, ולעתיד לבא תשתלם מרכבתו והוכן בחסד כסא
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמֶךָ, בְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה וּנְקוּדוֹתָיו: שְׁבָא, חוֹלָם, קָמָץ, שֶׁבָּהֶם הִבְדַלְתָּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל שְׁאָר הָאֻמּוֹת דִּכְתִיב "רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁ"ק יְהוָֹה" וכו', וּבְזֶה הַשֵּׁם וּבַנְּקוּדוֹת הָאֵלֶּה בָּחַרְתָּ כָּל הַבְּחִירוֹת שֶׁבָּחַרְתָּ בְּעוֹלָמְךָ. כְּלָלוּת כֻּלָּם – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּכְתִיב "כִּי בָּחַר יְהוָֹה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ", וְנֶאֶמַר בָּהּ "יִמְלֹךְ יְהוָֹה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן", לְעוֹלָם וַדַּאי, "לְדוֹר וָדוֹר" בִּכְלָלוּת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּלַלְתָּ אוֹתָם בְּשִׁשִׁים רִבּוֹא, וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי עוֹלָמוֹת "מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם", לְפִיכָךְ לְדוֹר וָדוֹר.
וּבְשָׁעָה שֶׁתִּתְגַּדֵּל בִּכְבוֹדְךָ יֵאָמֵר בְּשֵׁם זֶה "יְהִי שֵׁם יְהוָֹה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", וּבְאֵלֶּה הַנְּקוּדוֹת תָּבִיא לְיִשְׂרָאֵל כָּל הַבְּרָכוֹת דִּכְתִיב "כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָֹה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם", בְּ-ד' מִלּוּיִים שֶׁל שֵׁם זֶה (עסמ"ב) הַקָּדוֹשׁ שֶׁהֵם כְּמִנְיַן בָּרוּךְ, וְכֵן יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ 'בָּרוּךְ יְהוָֹה הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד', לִהְיוֹת מְבֹרָךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹרֶה לְעוֹלָם עַל צִיּוֹן עִירְךָ, "כִּי בָּחַר יְהוָֹה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יֵאָמֵר בַּשְּׁכִינָה, "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ". לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא ח"ת (לי' במספר קטן = ח'), שֶׁהִיא מִתְנַגֶּדֶת לַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא זֹא"ת (ח"ת), תִּכָּנַע תַּחַת גְּבִירְתָּהּ, דִּכְתִיב "וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב", מִיָּד "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ", יָבֹ"א כְּמִנְיַן אֶחָ"ד, שֶׁאֵין הַיִּחוּד מִתְגַּלֶּה אֶלָּא בַּשְׁכִינָה. וְלִילִית שִׁפְחָה רָעָה בְּפֵירוּד הִיא עוֹמֶדֶת וְלֹא בְּיִחוּד שֶׁהִיא אֵשֶׁת מְדָנִים וְכַעַס. אֲבָל בַּשְּׁכִינָה "בְּזֹאת יָבוֹא אַהֲרֹן" וַדַּאי, וּבָהּ יַגִּיעַ אֶל הַקֹּדֶשׁ שֶׁהִיא חָכְמָה עִלָּאָה בָּהּ "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָֹה רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה", וּבְשָׁעָה שֶׁתַּגִּיעַ לְשָׁם יִתְקַיֵּם מִקְרָא "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהוָֹה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מִיָּד יִהְיֶה כִּסְאֲךָ נָכוֹן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה", בְּשֵׁם זֶה שֶׁעוֹלֶה (ניקוד) לְעוֹלָם, "לְעוֹלָם אַתָּה". וּבְ-ח' אוֹתִיּוֹת יְהוָֹה אֲדֹנָי נָכוֹן כִּסְאֲךָ – אָ"ז מִיָּד חֶסֶד יִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם בְּע"ב אוֹרוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם ע"ב שֵׁמוֹת שֶׁל וַיִּסַּע, וַיָּבֹא, וַיֵּט. חִבּוּר ג' אָבוֹת עִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ תִּקּוּן הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלְּךָ, "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" מִיָּד יַעֲקֹב יִשְׁלֹט, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וְיָּשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת, וְיִחוּד שֶׁלְּךָ יִשְׁרֶה עַל כִּסֵּא זֶה לִהְיוֹת מִתְפַּשֵּׁט מִשָּׁם גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְיִשְׂרָאֵל, מִיָּד יֵאָמֵר בַּשְּׁכִינָה, "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ" וכו', שֶׁאַתָּה בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ נֶאֱמַר בְּךָ "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", יְבַרֵךְ כְּתִיב. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.