מְסִלַּת יְשָׁרִים מַהֲדוּרָה קַמָּא | שער התורה: דרוש א. 

שַׁעַר הַתּוֹרָה

דָּרוּשׁ א.

וְדַע כִּי מַעֲלוֹת הַתּוֹרָה רָמָה מִיּוֹסְדָם וְנִרְאִים מִן הַשֵּׁמוֹת אֲשֶׁר בַּנִּגְלֶה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר אַחַת לְאַחַת כְּמוֹ, נָגִיד וּמַיִם וְחָלָב וְכַיּוֹצֵא.

כְּבָר קָדַם מַאֲמָרֵינוּ בַּדְּרוּשׁ שֶׁעָבַר בְּבֵיאוּר תּוֹרָה הַנִּזְכֶּרֶת בְּמַאֲמָר רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וַאֲשֶׁר בָּהּ יִהְיֶה עִסְקֵנוּ בַּשַּׁעַר הַזֶּה מַה הִיא, וְאָמַרְנוּ שֶׁהוּא לִימּוּד הַתּוֹרָה עִם תְּנַאי שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה בְּעֵינֵינוּ, וְחָל עָלֵינוּ חוֹבַת הַבֵּיאוּר בְּפֹה (אצ"ל בְּבֹא) אֵלֵינוּ הַדָּבָר הַזֶּה. וְזֶה הַחֵילִי בע"ה.

בְּרֵאשִׁית צָרִיךְ שֶּׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ וְיִתְקַע עַצְמוֹ בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁהַתּוֹרָה לֹא בָּאָה לְסַפֵּר סִיפּוּרִים רַק הַכֹּל מוֹרֶה עַל דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִין.

וְכֵן אָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר ח"ג "רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ דְּאָמַר, דְּהָא אוֹרַיְיתָא אָתָא לְאַחֲזָאָה סִפּוּרִין בְּעָלְמָא, וּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי" עַד "וְכָל אִינּוּן סִפּוּרִין, לְבוּשִׁין אִינּוּן". (זוהר ח"ג, קנב, ע"א-ע"ב). וּבַמַּאֲמָר הַזֶּה יֵשׁ לְדַקְדֵּק הַרְבֵּה וּנְבָאֵר אַחַת אַחַת. 

בַּתְּחִילָּה אָמַר "וַוי" וְכוּ' "סִפּוּרִין וּמִלִּין דְּהֶדְיוֹטֵי" וּבְכָאן יֵשׁ כֶּפֶל לָשׁוֹן, וְנִרְאֶה דְּרָצָה לוֹמַר כָּךְ, דְּלָא מִיבַּעְיָא מִי שֶּׁאוֹמֵר שֶׁהֵם סִיפּוּרִין בְּעָלְמָא שֶׁזֶּה אוֹי לוֹ וּלְנִשְׁמָתוֹ, אַךְ גַּם מִי שֶּׁאוֹמֵר שֶׁאֵינָם אֶלָּא לָקַחַת מוּסַר מֵהֶם כְּמוֹ סִפְרֵי הָאוּמוֹת – גַּם זֶה אוֹי לֹא. וְזֶה הַטָּעוּת לֹא מִפְּנֵי שֶּׁאוֹמֵר רַע וְסָרָה עַל הַדְּבָרִים הָהֵם, כִּי זֶה אֱמֶת לְפִי הַנִּגְלֶה, אַךְ רָעָתוֹ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין אֶלָּא בַּפְּשָׁט הַנִּגְלֶה, וְעַל זֶה כְּבָר הֵם אָמְרוּ בַּתִּיקּוּנִים כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים עוֹנֵשׁ חָמוּר שֶׁיֵּשׁ לַמַּאֲמִין כֵּן. 

וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בש"ס פֶּרֶק חֵלֶק, "תָּנוּ רַבָּנָן, "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה" (במדבר טו, ל) זֶה מְנַשֶּׁה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּהַגָּדוֹת שֶׁל דּוֹפִי" (סנהדרין צט, ע"ב) וְכוּ', וְלֹא הָיָה עוֹשֶׂה, רַק שֶׁהָיָה אוֹמֵר שֶׁדִּבְרֵי הַתּוֹרָה הֵם סִיפּוּרִים בְּעָלְמָא.

וְזֶהוּ מַה שֶׁאָמְרוּ "כָּל הַקּוֹרֵא פָּסוּק שִׁיר הַשִּׁירִים וְעוֹשֵׂהוּ כְּמִין זֶמֶר" (סנהדרין קא ע"א) וְכוּ' דְּמַה עִנְיַן זֶמֶר בְּכָאן, אִם מְנַגְּנוֹ – זֶה אֵינוֹ זֶמֶר, אֶלָּא וַדַּאי דְּהָכִי קַיְמָא לָן כִּי שִׁיר הַשִּׁירִים פְּשׁוּטוֹ הוּא דִּבְרֵי אַהֲבָה וִידִידוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְהֵנָּה הַזְּמִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת – לֹא שֶׁל חוֹל וְשִׁירֵי עֲגָבִים, כִּי אֵלּוּ פְּשִׁיטָא וַדַּאי שֶׁנֶּעֱנָשׁ עָלָיו עוֹנֵשׁ חָמוּר מְאוֹד כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

נַחְזוֹר לָעִנְיָן, כִּי הַזְּמִירוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלָּנוּ כֻּלָּם הֵם דִּבְרֵי אַהֲבָה וְהִתְעוֹרְרוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְלָכֵן כָּל הַקּוֹרֵא שִׁיר הַשִּׁירִים וְעוֹשֵׂהוּ כְּמִין זֶמֶר פֵּירוּשׁ, שֶׁחוֹשְׁבוֹ כְּמִין זֶמֶר לְבַד, וְאֵין בּוֹ רַק בַּפְּשָׁט הַנִּגְלֶה לָנוּ – שֶׁהוּא כְּמִין זֶמֶר עָלָיו נֶאֱמַר וְכוּ'.

וְדִיֵיק לִישָּׁנָא דִּקְרָא, דְּקָאֲמַר "חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ, כה) וְכוּ', וְהוּא כִּי יֵשׁ "חוּקִּים", וְהֵם אֲשֶׁר טַעֲמָם לֹא נִיתַּן לִידָּרֵשׁ, וְאֵין לָהֶם טַעַם לְפִי הַפְּשָׁט. "וּמִשְׁפָּטִים" הֵם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הַשֵּׂכֶל מְחַיְּיבָם. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר נַאֲמִין שֶׁכָּל מִצְוָה יֵשׁ לָהּ שׁוֹרֶשׁ לְמַעְלָה עָיִן לֹא רָאֲתָה, וְטַעֲמָם גָּדוֹל וְגָבוֹהַּ מְאוֹד, וְהַטַּעַם אוֹ הַפֵּירוּשׁ שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים לָהּ לְפִי הַפְּשָׁט הוּא כְּמוֹ לְבוּשׁ לְבַד לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאוֹזֶן – אָז לֹא נְהַרְהֵר אַחַר הַחוּקִּים כִּי בְּוַדַּאי טַעֲמָם יֶשְׁנוֹ לְמַעְלָה, אֲבָל אֵין אָנוּ מוֹצְאִים לוֹ לְבוּשׁ לִלְבּוֹשׁ אוֹתוֹ שֶׁיֵּרָאֶה לָנוּ.

אֲבָל הַכּוֹפֵר חַס וְשָׁלוֹם בָּזֶה וְאוֹמֵר שֶׁלֹּא יֵשׁ כִּי אִם פְּשָׁט, אִם כֵּן נִמְצְאוּ הַחוּקִּים שֶׁאֵינָם טוֹבִים, כִּי טוֹב הַדָּבָר הוּא הֱיוֹת לוֹ טַעַם נָכוֹן וּמְתוּקָּן. וּמִשְׁפָּטִים לֹא יְחַיּוּ בָּהֶם זֶה נָבִין בְּמַה שֶׁאָמְרוּ בְּתִיקּוּנִין בְּעִנְיַן מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין אֶלָּא בִּפְשָׁט, אָמַר "וּבְנִין צָוְוחִין לְתַתָּא בְּיִחוּדָא וְאָמְרִין שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, "אָז יִקְרָאֻנְנִי" (משלי א, כח)" (תקנ"ז פב, ע"א) וְכוּ'.

וּצְרִיכִים אָנוּ לֵידַע לָמָּה אָמַר "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְאַמַּאי נָקַט שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הָכָא, וְנִרְאֶה דְּהִנֵּה אָמְרוּ שָׁם גַּם כֵּן עַל זֶה "כְּאִלּוּ יְסַלֵּק נְבִיעוּ מֵהַהוּא נָהָר וּמֵהַהוּא גָן" (שם), וְהִנֵּה זֶה הוּא הַפֵּרוּד הֲנַעֲשֶׂה בַּשֵּׁם בֵּין י"ה לו"ה. וְהִנֵּה, עַל יְדֵי הַיִּחוּד דִּקְרִיאַת שְׁמַע, גּוֹרְמִים לְיַחֵד י"ה בו"ה. וְכֵן זֶה נַעֲשָׂה ע"י לִימּוּד הַקַּבָּלָה. וְהַמַּרְחִיק לִימּוּד הַקַּבָּלָה פּוֹגֵם בָּזֶה, וְלָכֵן כָּל עוֹד שֶׁפּוֹגֵם בָּזֶה אֲפִילוּ יִקְרָא כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ קְרִיאַת שְׁמַע בַּיִּחוּד שֶׁאָמַרְנוּ, עִם כָּל זֶה הֲכִי הוּא "טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ", וְאֵינוֹ יָכוֹל  לְתַקֵּן וּלְיַחֵד, וְזֶה שֶׁאָמַר "וּמִשְׁפָּטִים בַּל יִחְיוּ בָּהֶם", כִּי לֹא אָמַר יָמוּתוּ בָּהֶם אֶלָּא "לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ, כה) כִּי הַחַיִּים מִתְחַדְּשִׁים לִבְנֵי אָדָם הַגּוֹרְמִים הַיִּחוּד.

וְכֵן חִזְקִיָּהוּ הִתְפַּלֵּל "וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי" (מלכים ב' כ, ג), שֶּׁסָּמַךְ גְּאוּלָה לִתְפִלָּה שֶׁהוּא הֲבָאַת הָאוֹר לַנָּהָר וְלַגַּן וּלְיַחֲדָם. וּבִשְׂכַר זֶה תָּבַע חַיִּים. וְהֵם שֶׁאֵינָם רוֹצִים זֶה הַיִּחוּד – נִמְצָא "לֹא יִחְיוּ בָּהֶם" (יחזקאל כ, כה) כִּי מִתְדַּבְּקִים בַּטַּעַם הַפָּשׁוּט שֶׁבָּהֶם. 

וְהִנֵּה הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה – כְּדֵי לִמְצֹא סוֹדוֹתֶיהָ וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁלָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר לַמַּיְימִינִים בָּהּ אֹרֶךְ חַיִּים [אצ"ל "אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ" (משלי ג, טז)] כִּי זֶה עִיקָּר לִימּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ שֶׁהוּא לִמְצוֹא פְּנִימִיּוּתָהּ, וְאָז יֶגַּע בְּכָל כֹּחוֹ לַהֲבִינָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּמִי שֶׁאֵין עוֹסֵק – רַק בִּפְשָׁט. וְלָכֵן יֵשׁ לָהֶם אֹרֶךְ יָמִים כִּדְפֵרִישִׁית. וּבָזֶה נָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ ז"ל דְּאֵימִין בָּהּ סָמָא דְּחַיֵּי, דְּלָא אֵימִין בָּהּ סָמָא דְּמוּתָא (ע"פ שבת פח, ע"ב) דְּקָאֲמַר הֲלֹא הַפָּסוּק אוֹמֵר לְמַשְׂמִילִים בָּהּ "עֹשֶׁר וְכָבוֹד" (משלי ג, טז), וְהָכִי נַמִּי דְּאוֹרֵךְ יָמִים לֵיכָּא מוֹתָנָא, מִיהָא מִי לֵיכָּא? אַךְ בָּזֶה יוּבַן כַּוָּנָתוֹ כִּי אֵינוֹ אוֹמֵר לַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ סָמָא דְּמוּתָא דְּזֶה אֵינוֹ רַק שֶׁלֹּא אֵימִין בָּהּ, דְּיֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין זֶה לָזֶה, דְּמַשְׂמְאִיל נִקְרָא מִי שֶׁעוֹסֵק גַּם בְּסוֹד אַךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֲבָל דְּלָא אֵימִין הוּא שֶׁעוֹסֵק לִשְׁמָהּ אֲבָל לֹא בַּסּוֹד, וּלְכָךְ לוֹ הוּא סָמָא דְּמוּתָא כְּמוֹ שֶׁהוּא בַּמַּאֲמָר מִן הַתִּיקוּנִים שֶּׁהֵבֵאתִי.

וְעוֹד  אַלּוֹמֵי מִילִין בְּעִנְיַן הַמֵּימִין וּמַשְׂמִל וְהוּא כִּי הִנֵּה כָּל הַדְּבָרִים שׁוֹרְשָׁם לְמַעְלָה, אַךְ מִשְׁתַּלְשְׁלִים לְמַטָּה, וְכָל יוֹתֵר שֶׁמִּשְׁתַּלְשְׁלִים מִתְגַּשְּׁמִים וּמִתְעַבִּים כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בַּזּוֹהַר בְּעִנְיַן הַמָּן הַיּוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל, וְכֵן הוּא בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה. וּבָזֶה נָבִין מַה שֶׁאָמְרוּ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הב"ה (ע"פ זוהר יתרו, צ, ע"ב). וְהוּא כִּי הַתּוֹרָה לְמַעְלָה בְּשׁוֹרְשָׁהּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הִיא כֻּלָּהּ שֵׁמוֹת, אַךְ בְּבוֹאָהּ לְמַטָּה הִיא מִתְהַפֶּכֶת וְנַעֲשֶׂה כְּמוֹת שֶׁהִיא לָנוּ, וְזֶהוּ עִנְיַן הַג' הַלְּבוּשִׁים הַנִּזְכָּרִים בַּזּוֹהַר כְּדִלְקַמָּן. וְהִנֵּה ד' הֵמָּה בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה, וְהֵמָּה גַּם כֵּן הַנִּזְכָּרִים בַּזּוֹהַר וְהֵם פָּשַׁט דְּרָשׁ רֶמֶז סוֹד, וְהַסּוֹד הוּא מֵהָאֲצִילוּת. וְהִנֵּה הוּא נִקְרָא יָמִין, וְהָעוֹלָמוֹת שֶׁל מַטָּה הֵם שְׂמֹאל. וְהִנֵּה הָעוֹסֵק בְּסוֹד – זוֹכֶה לְנִשְׁמְתָא לְנִשְׁמְתָא דַּאֲצִילוּת וְלָכֵן יָמָיו מִתְאָרְכִים כִּי יְנִיקָתוֹ גְּדוֹלָה. אַךְ הָאֲחֵרִים עוֹשֵׁר וְכָבוֹד לְבַד וְדַי בָּזֶה. וְלָכֵן נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה לְנָגִיד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל (שם שבת פח, ע"א). הֲרֵי מְבוֹאָר דִּמְיוֹן הַנָּגִיד.

וְאָמַר עוֹד, "תָּא חֲזִי, אִית לְבוּשָׁא" וְכוּ', וּרְאֵה וְהָבֵן, כִּי ד' בְּחִינוֹת אָמַר בַּתּוֹרָה וְהֵם כְּנֶגֶד ד' חֶלְקֵי הַנְּשָׁמָה וְהֵם נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, וּנְשַׁמָּה לַנְּשָׁמָה, וּכְנֶגֶד ד' עוֹלָמוֹת וְדַי בָּזֶה. 

הֲרֵי רָאִינוּ בְּהֶדְיָא חִיּוּב הָאֱמוּנָה בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה. וְכַאֲשֶׁר יַאֲמִין בָּזֶה אָז יַאֲמִין בְּכָל הָאַזְהָרוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ וְלֹא יֵקָלּוּ בְּעֵינָיו וּבְכֵן בָּא לִידֵי זְהִירוּת.