מאמר הגאולה | פרק ח'. כל התוכחות והיסורין שבגלות לא היו מצד הקליפה.

מאמר הגאולה | סוד המשכת היסורים מכח יחוד יסוד ומלכות – האב המיסר את בנו.

ועתה אשוב לעניני שהייתי מדבר בראשונה. כי כל מקרי העולם אחר זה הם הם נמשכים, בהתגבר צד הקדושה על הטומאה או להפך. ומפני שהקליפה תוסר בזמן העתיד, על כן יהיה המאורות כלם מאירים בכח גדול. ועתה לא אאריך בזה כי כבר פירשתי אלה הענינים היטב במקום אחר.

אמנם אפרש לך שני פסוקים בישעיה ששניהם ענינם אחד ויש ביניהם מעט הפרש, ובאמת הם כוללים סוד גדול מאד. ואלה הם הפסוקים: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה… ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה". והאחר "ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה". נמצא שההפרש לבד, שבמקום אחד הוא אומר "ישיגון נסו יגון ואנחה", ובמקום אחר "ישיגו ונסו". ובאמת לא לחנם הוא זה.

אבל צריך שתדע, כי כל "ששון" מן היסוד ההוא. והנה כתוב "כאשר שש ה' עליכם להיטיב… כן ישיש" וגו' והוא סוד גדול. כי כל התוכחות והיסורין שבאו על ישראל בגלות לא היו מצד הקליפה שיהיו מסורים בידם לכלה ח"ו אלא מן הקב"ה יצאו. והוא מה שנאמר "כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך". ועל כן, כמו שיצאו הטובות מן היסוד אל המלכות לתת אל ישראל – כך יצאו היסורין, כי אין דבר בעולם שלא יצאו מן זה הזיווג. ונמצא שאפילו שהם בגלות לא נעתקו משרשם, ואין להם רועה אחר אלא הקב"ה ושכינתו.

 

אף שחטאו ישראל לעולם לא עזבם ה' ולא מאסם. וע"כ לא נמסרו לחלוטין בידי אוייבהם.

ועל זה הסוד אמר "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים" וגו'. והבן הפסוק הזה ותראה סודות גדולים ותבין, שאין ישראל יכולים ליעקר חס ושלום, כי משרש מקדושה יצאו. ואף שהרע נִדְבָּק בהם מפני חטאתם – לא יִדְבַּק לעולם כל כך – עד שיחזרו כלם רע, שיוכלו ליקרא 'נמאסים' בסוד "כסף נמאס קראו להם". והנה אלמלי כך, היו חס ושלום נגעלים משרשם ונעקרים מן וקדושה.

אבל באמת, לא יעשה זה! והשרש יהיה קיים! כי הכל חבור אחד, ואי אפשר לגעול בישראל – אם לא יגעול בשורש חס ושלום. וזהו שאמר "להפר בריתי אתם" כי לולי היו הם נגעלים חס ושלום – גם הברית שהיא השכינה היתה חס ושלום חלילה.

והנה מה שנאמר "ולא געלתים לכלותם" – גם כן נכלל בו סוד גדול, ותבין כי אפילו שהיתה הקליפה רודפת ותופסת בישראל מפני חטאיהם – אם לא היה מוסר אותם בידם המלך – לא היו יכולים להם! וזה שאמר "אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם". ועל כן לא עשו השונאים בישראל אלא מפני שמסרם הב"ה בידם. אבל לא מסרם אלא בשיעור, ולא לכלותם. וסיים כי "אנכי ה' אלקיכם" והוא הב"ה ושכינתו שהם מנהלים אותם תמיד אפילו בגלותם והבן היטב.