תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר דף מט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר דף מז
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר דף מט
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר דף מח

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלֵיסַר דף מט.

תְּמִינָאָה "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּכֹלָּא אִתְמְסַר בִּידָהָא, וְאִיהִי קַיְימַת לְדַבְּרָא בְּעָלְמָא. בְּגִין כָּךְ לְגַבָּהּ מִסְתַּלְּקָן כֻּלְהוֹ שִׁירִין אִלֵּין וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא מִילִין בְּכָל סִטְרִין. "כִּי הוּא צִוָּה" (שם) דָּא אִימָּא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין כֻּלְהוֹ מִילִין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא.

תְּשִּׁיעֲאָה "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) אִלֵּין סִטְרִין דִּלְתַתָּא דְּקַיְּימִין בָּתַר תְּחוּמָא קַדִּישָׁא. דְּהָא אִינוּן נָמֵי לָא מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּקִיּוּמָא דְּנָטְלִין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. וְכֹלָּא בְּשִׁירִין אִזְדְּמָנוּ לְאִתְּעָרָא מִלִּין כִּדְקָא יָאוּת.

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן. וְרָזָא דָּא חַי הָעוֹלָמִים. וְדָא "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א) מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִים. וּבֵיהּ אִתְּמָר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּ "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד) וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת:


ביאור נופת צופים.

תְּמִינָאָה "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּכֹלָּא אִתְמְסַר בִּידָהָא, וְאִיהִי קַיְימַת לְדַבְּרָא בְּעָלְמָא זו השכינה, ה' אחרונה של שם, שהכל נמסר בידיה והיא עומדת להנהיג את העולם. בְּגִין כָּךְ לְגַבָּהּ מִסְתַּלְּקָן כֻּלְהוֹ שִׁירִין אִלֵּין וַדַּאי, לְאִתְתַּקְּנָא מִילִין בְּכָל סִטְרִין לכן, אליה עולים כל השירות האלה ודאי, לתקן את דברי הבריאה בכל הצדדים. "כִּי הוּא צִוָּה" (שם) דָּא אִימָּא, דְּמִתָּמָן נָפְקִין כֻּלְהוֹ מִילִין דִּזְמִינִין לְמֵיתֵי לְעָלְמָא זו הבינה – אימא, ה' ראשונה של שם שממנה יוצאים כל הדברים המזומנים לרדת לעולם.

תְּשִּׁיעֲאָה "הַלְלוּ אֶת יְהֹוָה מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח, ז) אִלֵּין סִטְרִין דִּלְתַתָּא דְּקַיְּימִין בָּתַר תְּחוּמָא קַדִּישָׁא אלו הצדדים של הסטרא אחרא שלמטה שנמצאים אחרי תחום הקדושה. דְּהָא אִינוּן נָמֵי לָא מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּקִיּוּמָא דְּנָטְלִין מִגּוֹ קוּדְשָׁא שהם גם כן לא אין להם קיום מצד עצמם אלא ממנה שנוטלים מצד הקדושה. וְכֹלָּא בְּשִׁירִין אִזְדְּמָנוּ לְאִתְּעָרָא מִלִּין כִּדְקָא יָאוּת והכל בשירים מזדמנים לעורר את הדברים כמו שצריך.

עֲשִׂירָאָה כְּלָלָא דְּכֹלָּא "יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קמח, ה) וְכוּ', הָכָא כָּלִיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא כִּדְקָא יָאוּת כאן כלול הכל בכלל אחד כמו שראוי.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תְּרֵין בַּתִּין אִינוּן תְּרֵין הֵהִי"ן, וּבְהוּ אִשְׁתַּכְחוּ אִינוּן שִׁירִין נִיגּוּנִין כִּדְקָא יָאוּת רבי רבי הרמח"ל שני בתי מקדש הם שתי אותיות ה' של שם הוי"ה ב"ה, ובהן נמצאו אלו השירים והניגונים כמו שראוי. וּבְשַׁעֲתָא דְּבָנֵי שְׁלֵמָה לְמַקְדְּשָׁא אִתְּמָר שִׁיר הַשִּׁירִים, שִׁיר דְּכָלִיל כֻּלְהוֹ שִׁירִין עִלָּאִין ובשעה שבנה שלמה המלך את המקדש הראשון אמר שיר השירים, שהוא שיר שכולל את כל השירים העליונים. וּבְזִמְנָא דְּכַהֲנֵי הֲווּ מְקָרְבֵי קֻרְבָּנָא, לֵיוָאֵי הֲווּ סָלְקִין לֵיהּ בְּנִיגּוּנָא דִּלְהוֹן ובזמן שהיו הכהנים מקריבים קורבנות, היו הלווים מעלים אותם בניגון שלהם שהיה מעורר את הגבורות ומכרית את הסטרא אחרא לבל יקחו חלק בקורבן. וְרָזָא דָּא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שִׁיר דְּבֵיהּ סָלְקִין מַדְרְגָא לְדַרְגָּא כִּדְקָא יָאוּת וזה סוד שיר המעלות, שיר שבו עולים ממדרגה למדרגה כמו שראוי.

וְאִית שִׁיר לַמַּעֲלוֹת וְאִלֵּין תְּלָתִין מַעֲלוֹת שִׁית הֵהִי"ן דְּיה"ו, בְּהוּ אִתְחֲתִימוּ שִׁית סִטְרִין דְּעָלְמָא ויש שיר למעלות, ואלו הם שלושים – ל' מעלות, שחושבנם ששה ההין שיש בשישה צירופי אותיות יה"ו והם: יה"ו, יו"ה, הו"י, הי"ו, וי"ה, וה"י. בהם נחתמו שישה צדדי רוחות העולם, – צפון, דרום, מזרח, מערב, למעלה, למטה. וּשְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֻּלְהוֹ להוי"ה והשכינה שהיא אות ה' אחרונה של שם משלימה כל אחד מהצירופים להיות שם הוי"ה. בְּגִין כָּךְ שִׁית הֵהִי"ן אִינוּן ל' לכן, שש ההי"ן הם ל'. וְשִׁית יה"ו בְּהוּ י"ח אַתְוָן ובששה צריפי יה"ו יש סה"כ שמונה עשרה – ח"י אותיות. וְרָזָא דָּא וזה סוד חַי הָעוֹלָמִים . וְדָא וזה סוד "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" (תהלים צב, א)שהיא השכינה הנקרא 'מנוחה', והיא מנוחה ליה"ו שהם ו' צירופים שיש בחי העולמים  מְנוּחָה לְחַי הָעוֹלָמִים. וּבֵיהּ אִתְּמָר ובו נאמר 'הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים'. וּבְבֵי מַקְדְּשָׁא הֲווּ תְּרֵין חֲצוֹצְרוֹת לָקֳבֵל תְּרֵין בָּתִּים. שׁוֹפָר בְּגַוַּיְיהוּ דָּא צַדִּיק, ובבית המקדש היו שתי חצוצרות כנגד אלו ב' הבתים כמכוונים כנגד ב' ההי"ן, ושופר ביניהם הוא סוד הצדיק.

וּבְזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּבֵי כְּנִישְׁתָא, אִתְּמָר בֵּיהּו בזמן שישראל מעלים נגונים לפני הקב"ה בבית הכנסת נאמר בהם "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד). וְאִי לָא מִתְכַּוְונֵי לְשׁוּם מִצְוָה כִּדְקָא חֲזֵי, אִתְּמָר ואם לא מכוונים את הניגונים לשם מצוות שבח בוראם והכרתת הטומאה, נאמר בהם "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה" (ישעיהו כד, יא). וְאִיהוּ בע"ר מִסִּטְרָא דִּמְסָאֲבָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע" (תהלים צב, ז) וְאִתְהַדַּר בְּרָע, ערבה מלשון בע"ר שהוא הפך עָרֵב, והוא מצד הסטרא אחרא, שנאמר עליו 'איש בער לא ידע', וחוזר בע"ר להיות בר"ע, כְּגוֹן "וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם" (תהלים צד, כג). אֲבָל אִי מְכַוְּנֵי בֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, מִתְעַר רוּחָא דְּאִיהוּ "וּבְרוּחַ בָּעֵר" (ישעיהו ד, ד)  אבל אם מכוונים בניגונים ובמזמורים כמו שראוי, מתעורר רוח אחר תקיף שהיא נקרא 'וּבְרוּחַ בָּעֵר'  וּבֵיהּ יְהֵא מְבַעֵר גִלּוּלִים מִן הָאָרֶץ ובו הוא יכלה את הסטרא אחרא ועבודה זרה ויעבירם מהעולם, בְּתִיקּוּנָא דִּסְלִיק מִגּוֹ אִינוּן נִיגּוּנִין, לְקַשְּׁרָא דַּרְגָּא בְּדַרְגָּא כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת בכח התיקון שעולה מתוך אלו הניגונים, הקושרים דרגא בדרגא, והיכל בהיכל כמו שראוי: