תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסה
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסו
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קסז
  4. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסח
  5. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קסט
  6. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קע
  7. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעא
  8. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעב
  9. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעג
  10. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעד
  11. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעה
  12. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעו
  13. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעז
  14. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעח
  15. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קעט
  16. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפ
  17. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפא
  18. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפב
  19. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפג
  20. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפד
  21. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפה
  22. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפו
  23. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה - אִדְּרָא דִּרְקִיעָא דף קפז
  24. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפח
  25. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קפט
  26. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצ
  27. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצא
  28. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה דף קצב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה – אִדְּרָא דִּרְקִיעָא, דף קעז.

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי. וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן "וְרַב חֶסֶד". בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".


ביאור נופת צופים

תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דִּנְהוֹרָא דְּאִלֵּין נָחִית לְתַתָּא, כֹּלָּא לְתַתָּא נָמֵי אִתְתַּקַּן. בוא וראה, בשעה שהאור של אלו תקוני דיקרנא יורד למטה, הכל למטה גם כן נתקן, וְרָזָא דָּא לְתַתָּא לָאו אִינוּן אֶלָּא ט' תִּיקּוּנִין. וְכַד נַהֲרָן דַּרְגִּין בְּתִיקּוּנָא אִתְעֲבִידוּ י"ג, וְי"ג אִלֵּין נַהֲרָן בְּהוּ. וסוד זה, למטה בז"א הם אינם י"ג תיקונים אלא ט' תיקונים, וכאשר מאירים המדרגות העליונות בתיקונם, נעשים בז"א י"ג תיקונים. כְּדֵין קָיְימָא כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים וְדִינָא אִתְבְּסַם וּמָארֵי דִּינָא מִתְעַבְּרָן. ואז עומדים הכל בתיקון שלם, ונמתק הדין, ובעלי הדין מסתלקים, בְּגִין כָּךְ בְּזִמְנָא דְּאִתְגַּלְּיָן, כֻּלְהוֹ סִטְרִין מְסָאֲבִין מִתָּבְרָן, וְלֵית דְּיָכִיל לְמֵיקָם קָמַיְיהוּ. ולכן, בזמן שמתגלים, כל כוחות הטומאה נשברים, ואין שיכולים לעמוד כנגדם. קוּם רַעֲיָא מְהֵימְנָא אַתְקִין תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת. קום משה רבנו הרועה הנאמן ותקן תיקון זה הזקן הנכבד כמו שראוי.

קָם רַעֲיָא מְהֵימְנָא פָּתַח וְאָמַר, וַדַּאי תִּיקּוּנָא דְּדִיקְנָא יַקִּירָא אִשְׁתְּמוֹדָע כִּדְקָא יָאוּת.  קם משה רבנו הרועה הנאמן פתח ואמר, ודאי התיקון הזקן הנכבד נודע כמו שראוי.

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא דָּא התיקון השני הוא "נֹשֵׂא עָוֹן" (מיכה ז, יח). הָכָא שכ"ה יהו"ה, וְכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה תַּלְיָא.  כאן סוד שכ"ה דינים הנמתקים ע"י שם הוי"ה. דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דִּנְהִירוּ נָפִיק, אִתְתַּקַּן מִתִּיקּוּנָא לְתִיקּוּנָא, עַד דְּאִשְׁתְּלִים בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. שהרי בשעה שיוצא האור, נתקן מתיקון לתיקון, עד שנשלם בשלמות כמו שראוי. וּבְתִיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְּעַר מִלָּה, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא בֵּיהּ קָאִים תִּיקּוּנָא דְּאִינוּן ש"ך דִּינִין, דְּאִינוּן ה' זִמְנִין די"ן, דְּמִינַּיְיהוּ ז' אד"ם בְּקַדְמִיתָא. ובתיקון הראשון מתעורר הדבר, כיון שהוא כללות הכל הכולל ג' מלכים ראשונים כדלעיל. התיקון השני, בו עומד תיקון אלה הש"ך דינים, שהם כמנין ה' פעמים די"ן, שמהם יצאו ז' אד"ם בתחילה. וְכַד תָּבוּ לְאִתְתַּקְּנָא, הָכִי אִצְטְרִיךְ לְאִתְתַּקְּנָא רָזָא דָּא לְאִתְבַּסְּמָא דִּינִין כִּדְקָא יָאוּת, בְּגִין דְּיִתְפַּשַּׁט נְהִירוּ עִלָּאָה בְּאַתְרֵיהּ כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. וכאשר חזרו להתקן, כך נצרך להתקן בסוד זה, למתק הדינים כמו שראוי, כדי שיתפשט האור העליון במקומו כמו שצריך.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה התיקון השלישי, "וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע" (מיכה ז, יח), דְּאִתְפַּסְּקָן שַׂעֲרֵי, בְּגִין לְמֵיהַב אֲתַר לְהַהוּא רוּחָא דְּנָשִׁיב מִגּוֹ חוֹטָמָא. דְּהָא הָכִי אִצְטְרִיךְ בְּכָל אֲתַר דְּרוּחָא זָמִין לְנָפְקָא תָּמָן, לְמִשְׁבַּק לֵיהּ אֲתַר פָּתִיחַ, בְּגִין דִּינָא דְּלָא יְעַכֵּב.  שנפסקו השערות ונשאר האורח פנוי מהם, כדי לתת מקום לאותה הרוח הנושבת מהחוטם, שכך צריך בכל מקום שמזומנת הרוח לצאת משם – להשאיר לה מקום פתוח, כדי שדין השערות לא יעכב בעדה להתפשט.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה התיקון הרביעי "לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ" (מיכה ז, יח). הָא אוֹקְמוּהָ כבר נתבאר 'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם' (ראש השנה יז). וְאִלֵּין שַׂעֲרֵי דְּנָחְתִין וְסַחֲרִין תְּחוֹת פּוּמָא. וְדָא קָאִים בְּגִין רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ פּוּמָא. דְּהָא מִתַּמָּן נָחִית עַל הַהוּא מַזָּלָא עִלָּאָה וַדַּאי, וְאִתְפְּרַשׁ בְּדַרְגוֹי. ואלו השערות שיורדות ומקיפות תחת הפה, וזה נמצא בגלל הרוח שיורדת מתוך הפה, כיוון שמכאן יורדת על ההוא המזל העליון השמיני ודאי, ונחלק במדרגותיו, וּבְגִין דָּא אִצְטְרִיךְ לְנַטְּלָא הַהוּא נְהִירוּ בְּאִלֵּין שַׂעֲרִין דְּאִיזְדָּמָן לְגַבֵּיהּ. ולכן צריך לקחת את אותו האור ולהמשיכו באלו השערות המזדמנות לפניו, וְכָל דָּא בְּגִין אִינוּן דְּמִתְגָּאַן דְּלָא יֵיכְלוּן לְנַטְּלָא מִתַּמָּן כְּלָל אֶלָּא לְמַאן דְּאִתְכַּפְיָא בִּדְחִילוּ קַמֵּיהּ דִּיקְנָא יַקִּירָא דָּא. וכל זה בגלל אותם הגאים, שלא שלא יוכלו לקחת משם כלום, אלא יזדמנו למי שנכנע ביראה לפני הגילוי אורותיו יתברך המתגלים בזקן הנכבד הזה.

תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה התיקון החמישי "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ" (מיכה ז, יח). הָכָא נָמֵי פְּסָקִין שַׂעֲרֵי לְמֵיהַב אֲתַר לְרוּחָא דְּפוּמָא. דְּהָא שַׂעֲרֵי צְרִיכִין סְחוֹר פּוּמָא. אֲבָל אִי לְגַמְרֵי הֲווּ סָחֲרָן, הֲוָה דִּינָא מִתְתְּקַף יַתִּיר. בְּגִין כָּךְ "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ". גם כאן נפסקות השערות כדי לתת מקום לרוח הפה, שהרי צריך שהשערות יסובבו את הפה, אם אם היו סובבת את כולו, היה הדין מתחזק ביותר, לכן "לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ".

תִּיקּוּנָא שְׁתִיתָאָה התיקון הששי, "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא" (מיכה ז, יח). דָּא "וְרַב חֶסֶד". דְּהָא כֻּלְהוֹ תִּיקּוּנִין אִלֵּין צְרִיכִין וַדַּאי כָּל חַד לְעוֹבְדֶיהָ. שהרי כל התיקונים האלו צריכים ודאי – כל אחד לעניינו, וּבְקַדְמִיתָא בְּהוּא "נוֹשֵׂא עֲוֹן" אִתְבַּסְּמָן שכ"ה דִּינִין מֵרָזָא קַדְמָאָה. ובתחילה בתיקון "נשא עון" נמתקו שכ"ה דינים מהסוד העניין הראשון, הָכָא מִתְבַּסְּמָן אָחֲרָנִין דְּאִינוּן מנצפ"ך, וְאִינּוּן וכאן מתמתקים פ"ר דינים אחרים שהם סוד מנצפ"ך ומנין "וְרַב חֶסֶד" שכנגדם, בְּגִין כֵּן הָכָא שַׂעֲרֵי מִתְפַּשְׁטָן, וְה' חֲסָדִים נָפְקִין בְּה' פֵּאוֹת לְבַסְמָא לְהוּ. וְכֹלָּא אִתְבְּסַם כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ לכן, כאן השערות מתפשטות, בחמש פאות הזקן, וכנגדם יוצאים חמישה חסדים למתק אותם. והכל נמתק כמו שראוי. לפיכך "כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא".