מסילת ישרים | נקיות. יא'. דְּבַר שֶׁקֶר.

מסילת ישרים | דבר שקר.

בדבר שקר יש מדריגות מדריגות – אחת קשה מחברתה.

וְהִנֵּה דְבַר הַשֶּׁקֶר: גַּם הוּא חוֹלִי רָע נִתְפַּשֵּׁט מְאֹד בִּבְנֵי הָאָדָם. וְאוּלָם מַדְרֵיגוֹת מַדְרֵיגוֹת יֵשׁ בּוֹ. יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאוּמָּנוּתָם מַמָּשׁ הִיא הַשַּׁקְּרָנוּת. הֵם הַהוֹלְכִים וּבוֹדִים מִלִּבָּם כְּזָבִים גְּמוּרִים לְמַעַן הַרְבּוֹת שִׂיחָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת, אוֹ לְהֵחָשֵׁב מִן הַחֲכָמִים וְיוֹדְעֵי דְבָרִים הַרְבֵּה, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "תּוֹעֲבַת ה' שִׂפְתֵי שָׁקֶר" (משלי י"ב כ"ב). וְאוֹמֵר "שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר, לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה" (ישעיה נ"ט ג'). וּכְבָר גָּזְרוּ דִינָם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "אַרְבַּע כִּיתּוֹת אֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה" (סנהדרין ק"ג א') וְאֶחָד מֵהֶם כַּת שַׁקְּרָנִים.

המכזבים בדבריהם וְהַבַּדָּאִים.

וְיֵשׁ אֲחֵרִים קְרוֹבִים לָהֶם בְּמַדְרֵיגָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם כְּמוֹהֶם מַמָּשׁ, וְהֵם הַמְכַזְּבִים בְּסִיפּוּרֵיהֶם וְדִבְרֵיהֶם, וְהַיְינוּ, שֶׁאֵין אוּמָּנוּתָם בְּכָךְ – לָלֶכֶת וְלִבְדּוֹת סִיפּוּרִים וּמַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ וְלֹא יִהְיוּ. אֲבָל בְּבוֹאָם לְסַפֵּר דְּבַר מָה, יְעָרְבוּ בָּהֶם מִן הַשְּׁקָרִים כְּמוֹ שֶׁיַּעֲלֶה עַל רוּחָם, וְיִתְרַגְּלוּ בָּזֶה עַד שֶׁשָּׁב לָהֶם כְּמוֹ טֶבַע, וְהֵם הֵם הַבַּדָּאִים אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "כָּךְ הוּא עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי, שֶׁאֲפִילּוּ אוֹמֵר אֱמֶת אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ" (סנהדרין פ"ט ב'), שֶׁכְּבָר הִטְבִּיעוּ בָּהֶם הָרָעָה הַזֹּאת שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָצֵאת דִּבְרֵיהֶם נְקִיִּים מִן הַכָּזָב מִתּוֹךְ פִּיהֶם. הוּא מַה שֶּׁהַנָּבִיא מִצְטַעֵר וְאוֹמֵר "לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ" (ירמיהו ט' ד').

וְיֵשׁ עוֹד אֲחֵרִים שֶׁחָלְיָם קַל מֵחוֹלִי הָרִאשׁוֹנִים, וְהֵם אוֹתָם שֶׁאֵינָם קְבוּעִים כָּל כָּךְ בַּשֶּׁקֶר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יָחוּשׁוּ לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, וְאִם יִזְדַּמֵּן לָהֶם יֹאמְרוּהוּ. וּפְעָמִים רַבּוֹת יֹאמְרוּהוּ דֶרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּלֹא כַּוָּונָה רָעָה.

חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת.

וְאָמְנָם הֶחָכָם הוֹדִיעָנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא הֵפֶךְ רְצוֹן הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וּמִדַּת חֲסִידָיו. הוּא מַה שֶּׁכָּתוּב "דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק" (משלי י"ג ה'). וְהוּא מַה שֶּׁבָּאָה עָלָיו הָאַזְהָרָה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כ"ג ז'). וְתִרְאֶה שֶׁלֹּא אָמַר "מִשֶּׁקֶר תִּשָּׁמֵר", אֶלָּא "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" לְהָעִיר אוֹתָנוּ עַל הַהֶרְחֵק הַגָּדוֹל וְהַבְּרִיחָה הָרַבָּה שֶׁצָּרִיךְ לִבְרוֹחַ מִזֶּה. וּכְבָר נֶאֱמַר "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית" (צפניה ג' י"ג). וְחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ "חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת" (שבת נ"ה א'). וּבְוַדַּאי שֶׁאִם הָאֱמֶת הוּא מַה שֶּׁבָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַחְתּוֹ לְחוֹתָם לוֹ, כַּמָּה יִהְיֶה הֶפְכּוֹ מְתוֹעָב לְפָנָיו.

וְהִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הָאֱמֶת אַזְהָרָה רַבָּה וְאָמַר "דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ" (זכריה ח' ט"ז). וְאָמַר "וְהוּכַן בְּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת" (ישעיה ט"ז ה'). וְאָמַר "וַיֹּאמֶר אַךְ עַמִּי הֵמָּה בָּנִים לֹא יְשַׁקֵּרוּ" (ישעיה ס"ג ח'), הָא לָמַדְתָּ שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה. וְאָמַר "וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת" (זכריה ח' ג'), לְהַגְדִּיל חֲשִׁיבוּתָהּ. וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ""וְדוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ" – כְּגוֹן רַב סַפְרָא" וכוּ' (מכות כ"ד א'), לְהוֹדִיעֲךָ עַד הֵיכָן חוֹבַת הָאֱמֶת מַגַּעַת. וּכְבָר אָסְרוּ לְתַלְמִיד חָכָם לְשַׁנּוֹת בְּדִיבּוּרוֹ חוּץ מִשְּׁלֹשָׁה דְבָרִים (בבא מציעא כ"ג ב). וְאֶחָד מִן הָעַמּוּדִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו הוּא הָאֱמֶת. (אבות א' י"ח). אִם כֵּן, מִי שֶׁדּוֹבֵר שֶׁקֶר כְּאִלּוּ נוֹטֵל יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְהַהֵפֶךְ מִזֶּה מִי שֶׁזָּהִיר בָּאֱמֶת – כְּאִלּוּ מְקַיֵּם יְסוֹדוֹ שֶׁל עוֹלָם. וּכְבָר סִפְּרוּ אוֹמֵר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהָיוּ זְהִירִים בֶּאֱמֶת, שֶׁלֹּא הָיָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת שׁוֹלֵט שָׁם. וּלְפִי שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי פְּלוֹנִי שִׁנְּתָה בִּדְבָרֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לְכַוָּנָה טוֹבָה, גֵּירְתָה בָּהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת, עַד שֶׁגֵּירְשׁוּהָ מִשָּׁם בַּעֲבוּר זֶה וְחָזְרוּ לְשַׁלְוָתָם (סנהדרין צ"ז א'). וְאֵין צָרִיךְ לְהַאֲרִיךְ בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁהַשֵּׂכֶל מְחַיְּיבוֹ וְהַדַּעַת מַכְרִיחוֹ.